עשר הספירות

• מאמרים
• גלריה
• סירטונים

עשר הספירות       (חקירה חשבונית, מילולית, גימטרית וגיאומטרית)

מערכת עשר הספירות היא נדבך מרכזי בתורת הקבלה היהודית ומרכיב במעשה הבריאה, הנמשך כל רגע ורגע מאז נקודת האפס המוחלט בזמן. עשר הספירות הן דרך לתאר את עצמותו של האל האין סופי, על פי דימויים אותם יכול האדם להבין: להמשיג את הבלתי מושג. עשר הספירות – כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות –  מעמידות בפנינו אתגר – כיצד נחבר בין האין סוף, החוסר המוחלט המושלם לבין הסופי, הארעי והאנושי? כיצד יוצאים מן האחד לריבוי, למספרים?

בכדי להבין מהן עשר הספירות, נבחן אותן מהפן המתמטי ומהפן הלשוני (כמות ומשמעות). הפן המתמטי יבחן תוצאות של פעולות חשבון אפשריות בין עשר ספרות (אחת עד עשר) והפן המילולי יתייחס לשם כל ספירה בעברית, לשרש המילה. כמו כן, בעזרת הגימטרייה יתגלו משמעויות נוספות לספירות. גיאומטרית המישור ושרטוטים יבהירו פן נוסף במבנה עשר הספירות, הוא עץ החיים.

קורא המעוניין להבין את שרשי העברית (שפת הטבע = שפת אלהים, ראה מאמר בנושא) קורא המחפש אמת בתורה או רוצה להעמיק בהבנת יסודות הקבלה, ייקח עט ונייר ויחשב בעצמו תוך כדי קריאה.
רק בזכות קריאה איטית ומחשבה רצינית, ירד לעומק העניין.

המונח "עשר ספירות" מופיע לראשונה ב-"ספר יצירה", המתחיל במשפט "בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה…" כך מתואר מעשה בראשית, היווצרות העולם באמצעות עשר ספירות ו- כ"ב אותיות. לפיכך, יש אפשרות להבין את חכמת הקבלה, או את מהות העולם המתואר בתנ"ך בעברית, רק דרך ידיעת 10 ספירות ו- 22 אותיות.

10 ספירות  + 22  אותיות =  32 =  ל"ב  =  "שלשים ושתים" נתיבות פליאות חכמה

יש להבין את המילה ל"ב לא רק כאסוציאציה גשמית או רגשית, אלא מבחינה לשונית, מספרית וכמותית.
ספר יצירה מתאר ל"ב נתיבות פליאות חכמה (ל"ב = 32), המתקבלות מחיבור 10 עם 22 (10 ספירות ו 22 אותיות = 32) בשלושים ושתים נתיבות פליאות.

"פליאות" = "אלפ תיו", החל באות אלף וכלה באות תיו (פליאות = אל"ף תי"ו), סה"כ כ"ב אותיות

ככתוב בהגדה של פסח, "את פתח לו".  א"ת פירושו "אלף עד תיו", א – ת  פתח לו. פליאות = אלף תיו (אותן אותיות).

מרבים לתאר את עשר הספירות כאמצעי דרכו השפע האלוהי פועל ומקרין את אורו על הבריאה. ספירה, משורש ס.פ.ר = סיפור. כפי שהיקום נברא במילה, כך הספירות מתארות את האל עצמו.

"עשר ספירות בלימה" (ספר יצירה) = עשר ספירות במה לי'

המילה "ספירות" זהה בגימטרייה למילה "מחשבות",

ס + פ + י + ר + ו + ת  = 756  = מחשבות,  שרש המילה "חשב" (חשבון)

עשר מחשבות = עשר ספירות= מחשבות יצר רע = ספירות רשע = עתק מחשבות = שער מחשבות = שער ספירות = מחשב עשרות = שעור מחשבת = בת חמש ועשר = חשב שעת מור

כעת נבחן את הספירה העשרונית, ואת הקשר בין 10 אותיות ראשונות לבין 10 ספירות ו- 10 ספרות. (מספרים).
עשר הספירות מסודרות בסדר 10 הספרות הראשונות (אחת, שתים,…עד עשר). הן נכתבו בלשון נקבה, אחת עד עשר. להבדילן מספירת ימי השבוע הנעשית בלשון זכר, אחד, שני.

עשר הספירות מסומנות גם כאותיות, החל מאלף (ספירה ראשונה) כלה ביוד (ספירה עשירית) ולהפך. הדבר נעשה מטעמי גימטרייה ומהות העברית בה קיים קשר הדוק בין אותיות למספרים, השוואת אותיות מילים ומספרים מגלה צפונות ונצורות.

להלן עשר הספרות, בטורים ובשורות. (בשורה עליונה שם מספר הספירה. בשורה השנייה המספר עצמו, בשלישית מספר הפעמים שמופיעה אות ש בשם הספרה, ברביעית האות, ובשורה החמישית שם האות. לפיכך יש לקרוא גם לפי הטורים):

שימו לב, כי בשמות עשר הספירות למספרן, נמצא את האות ש  עשר פעמים ("ש" מרמז "אש") שין = 360=מספר המעלות במעגל, (רמז לציור כל ספירה כמעגל, בתרשים עץ החיים).בנוסף, ש הינה אות עשרים ואחת בסדר האלף בית.  (21 – ש).

נחזור להתבונן בטבלה וכתרגיל ראשון, נחלק את 10 הספרות ועשר האותיות לשתי קבוצות, חמש כנגד חמש

חלוקת האותיות לחמש מול חמש, תראה כך: 5 אותיות אי זוגיות: א + ג + ה + ז + ט   מול 5 זוגיות: ב + ד + ו + ח + י

חלוקת עשר הספרות לחמש מול חמש, תראה כך: חמש ספרות אי זוגיות מול חמש ספרות זוגיות.

סכום ספרות אי זוגיות  =  1 + 3 + 5 + 7 + 9   =   25   =  כ"ה
סכום ספרות זוגיות      =  2 + 4 + 6 + 8 + 10 =   30   =  כ"י

סכום ספרות אי זוגיות ביחד עם סכום ספרות זוגיות = 55 =  כה + כי = נ"ה  =  כ"י  כ"ה  (אמר יהוה)
סה"כ כלן יחד =   30 + 25  =  כי + כה  = 55  =  נ "ה  (כ"י כ"ה אמר יהוה).

נ"ה = חצי המילה שכינה,  שכ"י + נ"ה

נ"ה = כל"ה (היחס בין הקב"ה לשכינה, נמשל ליחסי חתן וכלה)

   שוב בא לביטוי כלל חשוב בקבלה: "השלם בחצי" "והחצי בשלם" (נ"ה, חצי המילה שכי"נה, ראה מאמר בענין ירו שלם).

להלן: עשר אותיות (א – י) לצד כל אות ערכה המספרי ובטור שמאל בנוסף, הסכום המצטבר מחיבורה עם ספרות קודמות.

והנה, נמצא כי בפעולת חיבור פשוטה נתגלתה חצי שכינה. זאת אומרת, נתגלה נ"ה, ובהמשך, כאשר נעלה את הספרות בריבוע תתגלה ה "שכינה" במלואה.

עד כה, עשינו חיבור פשוט, במימד אחד. הוספנו ספרה עוקבת. כעת, שוב, נחבר מספרים מאחד עד עשר (בעשר שורות) ובצד שמאל של כל שורה, נציין הפעם גם ערכי תוצאות המצטברות עד מספר זה. (החל בשורה ראשונה והמספר אחד).

המסקנה מפעולת חשבון פשוטה וחד ממדית היא חצי המילה ברכה, ב"ה ר"כ (נתקבל 220 = ר"כ) נותר ב"ה. "אלו תולדות השמים והארץ ב"ה בראם" נהוג לקרא "באברהם". ברכות הבורא הן מידותיו. מידותיו הן אותיותיו, מספריו. כפי שאנו, בני האנוש, מדברים בשפה ובמילים – זוהי שפת הבריאה. אלו מילות הבורא ומשפטיו.

נמשיך לברר את שרשי לשון הקודש, שפת הטבע, הנבואה, עברית. נלמד איך קשורות עשר ספירות וכ"ב אותיות יסוד.
כבר באמצעות חשבון פשוט, ניתן להבחין במקורן ובמציאותן של מילים כגון: שכי"נה, ברכ"ה, כ"ח, יום, אדם, אמת.

(לפני שנתקדם בחקר האותיות והמספרים, מילה מיוחדת לקוראים שהתעמקו בספרי קבלה, היודעים כי העולם הזה הנברא באות ה"א. אלו ישמחו לגלות במימד הבא, ה "עולם הבא", המימד השני שנברא באות יו"ד, את ה "שכינה" במלואה).

אנו עוברים לחזקה. המספרים מועלים ברבוע (המימד השני אינו קו, הוא כבר שני קוים ומציין שטח). בדו מימד, מתגלה גם שרש המספר שנים, שרש 2,  כאשר "אחד" הוא אורך ו"אחד" הוא גם רוחב, האלכסון המחבר בין קצותיהם = שרש 2.

נבחן מחדש שורה חמישית בטבלה האחרונה, שורה המתארת את האות ה, הספרה 5  (חצי עשר). והנה דבר מדהים…

 5 + 5 = 10 = עשר    משוואה הגיונית גם בגימטרייה המוכיחה כלל בקבלה האומר:  חצי + חצי = שלם

חצ"י = ח + צ + י = 8+ 90+ 10 = 108  

   חצי + חצי  = שלם

108 + 108  =  216  =  רי"ו  = יר"ו

ואם ירו-שלם, אזי השלם בחצי...חק = חצי = 108,    חצי + חצי = שלם,      חצי + חצי = יר"ו = שלם  (חק+חק = חקותי)

חסר יו"ד להשלמת "ירושלים". חסרות עשר ספירות בכדי לצרף את השם המלא "ירושלים" השלמה. לכן, נמליך יוד בראש.

לעת עתה עד הספרה 5 קיבלנו חצי המילה יר"ו, 108= חצי.   חצי = חק

קורא מלומד מזהה ספירה חמישית "גבורה" = 216 = רי"ו. ("אלהים" זו המידה בין כתר לגבורה, בין כתר לחסד ובין חסד לגבורה. "אלהים" זו המידה בין חכמה לבינה, בין בינה לתפארת, ובין חכמה לתפארת. למעשה "אלהים" זו מידת כל צלע בשני משולשים היוצרים מגן דוד בין 6 הספירות הראשונות. כל צלע במידת "אלהים" או מידת "הטבע" או במספרים – 86).

לפנינו מערך מיוחד של 7 מעגלים שלמים וזהים במידתם העשרונית –  קוטר מאה. תרשים גיאומטרי אלגורי ל 7 ימי בראשית – ששת ימים=מעגלים, עוטפים יום שבת (מעגל שביעי פנימי) מקודש. מערך זה מצביע על המקור הגרפי של התבנית הציורית, אותה סכימה ידועה של "עץ החיים" הן 10 הספירות, ראה תרשים בימין (10 ספירות הן נקודות מודגשות המציינות מרכז מעגל או נקודת השקה בין מעגלים). כבר בעת העתיקה, מוסכם היה שמעגל זו צורה הקרובה ביותר לביטוי השלמות. כאשר מעגל נכפל בשבע, אזי מתקבלת תמונה זו המבטאת מערך יחסים פנימי, זהה וסימטרי, הנשמר בשלמותו שוב במחזוריות כפולת 7 (ז"א, דמיין כעת מעגל שחוסם הכל, בקוטר 300, המקיף את כל שבעת המעגלים. כאשר נשכפלו שבע פעמים (בדומה לפרקטל) (ספר לך שבעה שבועות), נגלה שוב אותם יחסים קיימים במערך החדש. שים לב, לנוכחות "חכמה" 73, כמרחק הקצר ביותר שבין המעגל מימין למעגל משמאל. שים לב למילה "אלהים" 86, כמרחק בין נקודות ההשקה (המרחק בין עמוד הספירות מימין לעמוד הספירות משמאל) באיור עשר הספירות בצד ימין, שים לב, למילים נוספות כגון "בינה" 67, "טוב" 17, "לב" 32, "אחד" 13, "פנים" 180, "אלהים" "הטבע" הכסא" 86,  "בלק" 132

מציאותן של מילים כערכים ומידות בעלות משמעות בעברית, המתגלות לנו תוך כדי חקירה גיאומטרית מחזקת אמירות פופולאריות הטוענות שאלהים נמצא בפרטים, או שאלהים נוכח בכל מקום, ואם מבחינים בשפתו הרי מבחינים בנוכחותו, על שמותיו ועל חכמתו ובינתו ופניו ותכונותיו ומספריו, מבינים מדוע אלהים = הטבע, ומדוע נחשבת העברית, שפת אלוהים, לשפת הטבע בה נברא היקום.

ערבות – רקיע שביעי, שבעה רקיעים ברא הקב"ה בעולמו ומכלם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא בערבות והוא השביעי. (נצח-פסח)

מה מגלים בין עמודי הספירות? בניין עומד על מידותיו – וכולן כאחת מבטאות איזון בין מידות הבורא למעשה הבריאה.

עשר הספירות, כמצויר בתרשים למעלה, מאורגנות בשלשה עמודים, קוים (אנכיים). הקו האמצעי מתחיל בנקודה הגבוהה ביותר, בספירה אחת הנקראת כתר, ומסתיים בנקודה הנמוכה ביותר למטה, ספירה עשירית הנקראת מלכות.

אנך זה עובר בדרכו ממעלה מטה דרך שתי ספירות נוספות: ספירה ששית הנקראת תפארת וספירה תשיעית, יסוד.

זהו אם כך העמוד המרכזי, קו האמצע המחבר 4 ספירות– כתר, תפארת, יסוד, מלכות (נחזור אליו בהמשך).

עשר הספירות לפי סדרן, כך הן :

אם כך, קו האמצע = כתר, תפארת, יסוד, מלכות (בחיבור מספריהן) = 1+ 6+ 9+ 10= 26 = זהו כמובן ערך השם "יהוה".

מה פירוש "קול אלהים מתהלך בגן, לרוח היום", גן עדן זו השפה, המדע, גיאומטריה, חשבון, חק טבע, מושגי יסוד.

מה פרוש הדבר שבמעמד הר סיני ניתן היה "לראות את הקולות" ?

שים לב שהמילה "קול" היא מידה, ערכה המספרי בגימטרייה הוא = 136 = ק + ו + ל =  100+6+30  = 136.

קול אלהים מדבר מתוך האש…

ש = אש,   ש = ש+י+ן= 360 = שין = 300+10+50 =  360 = מספר המעלות במעגל

בשמות עשר הספירות 10 פעמים "אש", כל להבה תבחן כחלק מהאור הכללי, ולחוד, "ש" בפני עצמה. האות "ש" = 300.

נהוג לחשוב שבכל ספירה וספירה מתקיימות עשר ספירות, באותו אופן וסדר שנמצאות בתבנית הכללית.
אם נניח שכל שין = 360, מעשר "השינים" מכילה עשר ספירות, נבדוק "שין" אחת. נצייר ש = 300, כמידת אורך וגם כמידת רוחב ועומק וננסה למצוא בה מחדש, את אותו מבנה עשר ספירות, ז"א בתוך המרחב הקובייתי שהגדרנו צלעו באורך "ש" = 300.
שרטוט זה הוא דו ממדי, ציור על נייר, המראה שמבחינת השטח ניתן להניח 7 מעגלים שווים בקוטר 100 (6 מעגלים סביב מעגל פנימי 1) מערך מעגלים זה משל ציורי הוא לרעיון קדושת 7, משל ציורי לשבוע הבריאה, לששת ימים ושבת קודש.

בעמוד המרכזי שגובהו 300 נמצאים 3 מעגלים (אחד על גבי השני) שים לב מה קורה סביב צירו, סביב קו האמצע, במרחק "קול" (מילים אחרות, במרחק 136 לימין ולשמאל, נראה קול אלהים מתהלך בגן) המרחק הגדול ביותר הנדרש בכדי לכלול את כל 6 המעגלים סביב האנך המרכזי הוא "קול" מימין ו"קול" משמאל (שמע ישראל…כאשר המקור עומד במרכז).

"קול" = 136 מתחבר לשמיעה, שמע = קדוש (חבר קול מימין וקול משמאל = שני קולות = 136+136 =272 = רבע, ארבע).

בשרטוטים אלו המספרים השלמים מציינים הוויות חשובות, אך גם לשארית קיימת משמעות. במיוחד כשמבחינים בשארית 60 היות ומספר זה מעיד על האות סמך, שהיא אות סגורה בצורת מעגל, ממנה נובע "עם סגולה" ממנה צורת הניקוד סגול,  אות סגורה ומושלמת, ואפילו שמה "סמך" = 120 מעיד על כפולתה 60X2, והיא מיוחסת גם בשלשה 120X3 = 360 מעגל.

בשרטוט שלנו, לכל "קול" במדידה מדויקת יש שארית סגולה, ס. מילים אחרות, המידה המדויקת היא 136.60 לפיכך  136.60 + 136.60 = 273  שארית 2 = ארבע שארית 2 = רגע שארית 2 = גרע שארית 2  (אם כך, כבר ניתן להבחין בקשר בין המספר 3 והמספר 4. שלש מאות כאורך "ש" ורבע או ארבע, רגע = ארבע= 273 כרוחב היריעה הדרושה ליצירת שטח דו מימדי, כאשר האורך 300 והרוחב כאמור, 273 = ארבע.

המילה "אלהים" = 86, מצביעה על המרחק מקו אמצעי (שסכום ספירותיו = 26 = זהה לשם = יהו"ה) ועד קו הציר העובר במרכז המעגלים (ברדיוס 100) הסמוכים משני צידי האנך המרכזי.

ש = 300            קול = 136          אלהים = 86 = הטבע

 שמע = קדוש

אלהים = הטבע = הכסא = 86

קול = 136       קול אלהים מתהלך בגן, גן עדן בו נטוע "עץ החיים" עשר ספירות.

בתרשים זה רואים את הקולות (קול (136) מימין וקול משמאל,

הקול יוצא מתוך האש, ש = 300 (גובה מקס. או קוטר מעגל חוסם)

"אלהים" מידה מקשרת בין הספירות ובין העמוד המרכזי לנקודות השקה בין מעגלים מימין ומשמאל.

 

ַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן–לְרוּחַ הַיּוֹם

לראשונה מופיע "יהוה" והמידה 26

כאשר כתר משמש מרכז לכל המעגלים הסובבים, המרחק בין כתר לתפארת הוא מאה. כמידת קוטר המעגל הראשוני, שהוכפל בשבעה. שים לב לטבעת "חכמה" (חכמה = 73) המקיפה את כתר, עובייה כמרחק בין רדיוס מעגלים שמרכזם בכתר והם עוברים במרכזי המעגלים מימין ומשמאל. טבעת "חכמה" מוקפת בטבעת "יהוה" (יהוה = 26) טבעת זו מקיפה את כתר ונוגעת בספירה העשירית והאחרונה "מלכות". הרדיוס הפנימי של טבעת "יהוה" היא חצי המילה "שמו", קוטר המעגל זו המידה 346

100 + 73 = 173 רדיוס, ולכן הקוטר = 173 + 173 = 346 = שמו

נתבונן בתרשים ונמצא מידות אלו:  "אלהים" 86   "חכמה" 73    "יהוה" 26   "שמו" 346

 

נמשיך בבחינת השרטוט (הבוחן "ש" אחת מתוך עשר, ש = 300) אנו בוחנים את אותן מידות.

שים לב שהמרחק הקצר ביותר בין היקף המעגלים מצד ימין לאלו שבצד שמאל = חכמה = 73.

המרחק בין צירי הספירות מצד ימין לאלו בצד שמאל = הטבע = אלהים = 86.

עֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְו‍ֹתָי).

כאשר נבחן את 10 הספירות, המצוינות כמרכזים ונקודות מגע בין היקף המעגלים, נבחין במידות חשובות נוספות…

פנים = 180 (כמרחק בין בינה למלכות, או בין חכמה למלכות)
פנים + פנים = 360 = שין

"לב" = 32  = המרחק בין תפארת לבין היקף מעגל שמרכזו בכתר, (רדיוס "בלק"  132 העובר בנצח ובהוד)

"טוב" = 17 = המרחק בין יסוד ובין היקף המעגל שמרכזו בכתר והיקפו עובר דרך הספירות נצח והוד

"בינה" = 67 = המרחק בין מלכות לבין המעגל שמרכזו בכתר והיקפו עובר בספירות נצח והוד

"אחד" = 13 = המרחק בין תפארת לבין היקף מעגל העובר דרך הספירות חסד וגבורה

לסיכום, בהסתמך על שיטת הספירה העשרונית, הטוענת כי "אחד" = אלף =  1 = 10 = 20 = 100 = 111 = 1000.

כמו גם, המילה אלף = האות אלף +האותיות לפ = 1000 +30+80 = 1080 =  א +נכי = 1080 = אנכי = אף.

בחינת ספירה אחת, "אש" אחת, מגלה לנו במדידה ובמספרים שלמים, מילים רבות שמשמעותן קשורה לשמות הספירות ולמהויות נוספות בקבלה. בחינת מילים לפי ערכן המספרי, זו שיטה להבנת העברית ולגילויה במציאות המדעית והטבעית.

"קול" = 136, "אלהים" = 86 , "חכמה" = 73,  "בינה" = 67,  "אחד" = 13,   "לב" = 32 ,  "טוב"  = 17,  "פנים" = 180.

רטט מעגלים קונצרטים שמרכזם בכתר והיקפם עובר דרך מרכז כל שאר המעגלים (שעל היקפם נמצאות הספירות) נמצא:

 "חכמה" = 73  מרחק בין 2 היקפי מעגלים. היקף מעגל ראשון עובר דרך מרכז המעגלים שעל היקפם תמצא חכמה ובינה והשני עובר דרך מרכזי המעגלים שעל היקפם נמצאים נצח והוד "יהוה בחכמה יסד ארץ" רצועת החכמה רוחבה =73 .

"יהוה" = 26 המרחק בין היקף המעגל העובר במרכז המעגלים על היקפם נמצאים נצח והוד, לבין היקף המעגל שמרכזו בכתר והיקפו עובר דרך מרכז ספירת מלכות.

 

הכל למען "שמו"

"שמו"  =  346

נשרטט מערך מעגלים חדש והפעם ברדיוס = 100  (קוטר 200)  כעת, נבחן את היחס בין 7 המעגלים ונמדוד מרחקים:

 "שמו" = מרחק בין ציר-עמוד ימין לציר-עמוד שמאל (346 = המרחק בין מרכז המעגלים בימין לבין מרכז המעגלים בשמאל).

346 = שמו = המרחק בין מרכז עמוד ימין למרכז עמוד שמאל.

יהוה = 26 = עובי פנימי בעמוד ימין = עובי פנימי בעמוד שמאל (כאשר מודדים עוביים של ששת עלי הכותרת בכל מעגל, שימו לב שבכל מעגל מתקבל פרח בעל 6 עלי כותרת, 26 זו המידה בחלקם הרחב של העלים).

אלהים = 86 =  המרחק בין כל הקווים האנכיים העוברים במרכזי המעגלים או בנקודות המפגש ביניהם

חכמה = 73    וכל שאר המילים והמידות כמקודם, נמצאות גם הן.

שימו לב שהמילה "אחד" = 13 היא גם חצי המידה 26, מילים אחרות, אחד +אחד =26 = יהוה (השם בחצי השם)

 

כל הנביאים, וכל הקדמונים (גם מחכמי אומות העולם) ביקשו לדעת את "מעלת הסולם".
ניתן להגיע להבנות מסוימות – "הקדמות" בקבלה היהודית, בעזרת הרגש ו/או באמצעות השכל.

בשתי הדרכים ניתן להוכיח את הקיום האמיתי של המהות האלוהית.

תורת הקבלה, אם נלמדת בצורה מושכלת, כוללת בתחילת הוויות- עשר ספירות החשבון, היות והן ראשית כל המושכלות הנולדות מהמחשבה השכלית.

תורת הקבלה, אם נלמדת בדרך המורגש – כוללת בתחילת הוויתו – חמישה מיני השגה חושית,

שתי הדרכים ראויות לפי מינם – המקובל והמפורסם.

אך אין ביכולתן להיות הקדמות ההיקש, ולפיכך לא ניתן "להוליד" מהן הקדמה מופתית (הוכחה).

הספירה העשרונית לדוגמה טמונה במידת כדור הארץ, שהיקפו כהיקף ריבוע שצלעו 10 אלפים ק’’מ

גם מידות הדביר, קדש הקדשים הן כקובייה 10\10\10 מ'. ובקובייה צפונים סודות המרכבה  .

סוד ע"ב שמות שמור במגן דוד, שאינו אלא חתך וגם היטל דו מימדי של גוף גיאומטרי, כוכב טטרהדרון (המרכבה), ואבן החכמים המוסתרת במרכזו מרמזת מזה עידן ועידנים גם על גודלו היחסי של הירח.

במילים אחרות, הירח שקוטרו 3,465 ק"מ יוסתר בשלמותו במגן דוד תלת ממדי החסום בכדור שקוטרו 12,756 ק"מ -כדור הארץ.

כמו כן מפליא ש 29.5 מעגלים בקוטר הירח יקיפו את כדור הארץ (כאשר  כל מעגל עובר במרכז 2 המעגלים הסמוכים לו) והנה מספר הימים בחודש.

גיאומטריה קיימת ביקום ונוצרת גם ע"י תנועת הפלנטות בשמים, לדוגמה, הנקודות הקרובות ביותר של נגה (ונוס) אל כדור הארץ, במסלולה ההיקפי סביב השמש (הנמשך 584 ימים) יוצרות במרחב מחומש מושלם בכל 8 שנים….  נפלאות היקום.

במחומש, מתגלה לראשונה יחס הזהב  המייצג חוק טבע מוכר וידוע עוד בעת הקדומה,

יחס הזהב-  1.6180339 בחזקת חמש  = ספטמבר 11  שנת 2001  (לפי חשבון הזמנים הנהוג בנצרות…ובתבל כולו)

אנו רגילים לכתוב את התאריך באופן מספרי כזה –   01  09 . 11

ראה "יחס הזהב בחזקת חמש" במאמרים בגיאומטריה.