" תופעה מדהימה, מסתורית ואמיתית, מתרחשת בחדשי הקיץ, בשדות החקלאיים בעולם ובעיקר באנגליה באזור STONEHENGE. "מעגלי חטה" CROP CIRCLES נחקרים ארבעים שנים באופן מדעי. האם נוצרו מכוח טבעי או על טבעי? האם זו עדות מופלאה של יצור תבוני על אנושי, שמגיעה לכדור הארץ ?" להמשך לחץ כאן למאמרים בקבלה לחץ כאן

הירשמו לדיוור

אי מייל

קבלה

גיאומטריה

מעגלי חיטה

נתיבות פליאות חכמה

עשר הספירות, בשרטוט זה, מצוינות כ 10 נקודות כחולות, מעגלים או נקודות – מרכזים – צמתים (10 ספירות אלו נובעות ממערך בו 7 מעגלים זהים- בקוטר מאה) בהקשרן לשבוע הבריאה – 7 ימים, ימים=100

ציור גרפי של עשר הספירות מתגלה בגיאומטריה, ועמו מתגלות גם מילים חשובות, מיסודות השפה העברית.

מערכת עשר הספירות נמצאת גם במידות תיבת נח, במשכן, בארון הברית, במנורת ששת הקנים, וכלי הקדש

כמו גם בבית המקדש ובחזון יחזקאל.

מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, אדמה = 50 = רדיוס מעגל אמה = מאה = 100 = קוטר המעגלים

בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ אלהים = 86 = המרחק בין קו ימין לשמאל

רוח אלהים = 214 + 86 = 300 = ש = קנקן = 300 = גובה מסגרת (או קוטר מעגל הסובב הכל ואינו מצויר)

ארבע = 273 = רוחב מסגרת

יהוה בחכמה יסד ארץ

שרטוט גיאומטרי משחזר, מדמה ומודד את פעולת הבריאה לפי ספר יצירה, חקק וחצב …ויצר את עולמו

חקק – (בחינה דקה, דק + דק = חקק, כמרחק הקטן שקיים בין חכמה לחסד, המידות קרובות מאד ומפריד ביניהן רק אחד. חכמה – 73 חסד – 72)

חצב = ח + צ + ב = 100

היות ושיטת הספירה העשרונית, מבוססת על אחד 1, 10, 100, א = 1, אלף = 111 אחד הוא גם ראש למאות

חצב = 100 = קוטר כל אחד משבעת המעגלים (זעיר אנפין ועשר ספירות) (קוטר כל מעגל = 100, 6 מעגלים סביב מעגל זהה פנימי, שבוע הבריאה, ששת ימים וקדושת השבת – מעגל פנימי שביעי (במובן דומה למונח "באר שבע" – באר את הספרה 7)

יצר = 300 = רוח אלהים = 214 + 86 = 300

300 = ש שין = 360 מספר המעלות במעגל (רמז לצורת כדור )

שים לב, הספירה "חכמה" מופיעה בשמה

חכמה – 73 – רוחב עמוד מרכזי (המרחק הקצר ביותר בין קוטרי המעגלים מימין ומשמאל – בצהוב)

ומילים כגון : אלהים (הטבע) – 86, חכמה – 73, אחד – 13, קול 136, ארבע – 273, ש – 300

עשר הספירות, מקורן ב "חכמה" מעולם עליון, ולכן ניתנות לחקירה גיאומטרית של מערך מעגלים וכדורים. (כאן נבדק במימד אחד, בשני מימדים, וראה סרטונים בגיאומטריה לתיאור בשלשה מימדים)

את השלם מקובל לצייר כמעגל, צורה הוליסטית נעימה, שיוונית ומאוזנת. כל נקודה על ההיקף במרחק שווה מהמרכז.

מעגל קטנטן מסמל נקודה ומעגל גדול יכול לסמל אור, אש (בטבע, הפלנטות הירח והשמש כדורים)

מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.

קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; (תאים מדורים כמו קני צפרים) קנים = 200 – המרחק בין כתר למלכות

יג ויאמר אלוהים לנוח, קץ כל-בשר בא לפניי–כי-מלאה הארץ חמס, מפניהם; והנני משחיתם, את-הארץ. יד עשה לך תיבת עצי-גופר, קינים תעשה את-התיבה; וכפרת אותה מבית ומחוץ, בכופר. טו וזה, אשר תעשה אותה: שלוש מאות אמה, אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה. טז צוהר תעשה לתיבה, ואל-אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התיבה, בצידה תשים; תחתיים שניים ושלישים, תעשהא. יז ואני, הנני מביא את-המבול מים על-הארץ, לשחת כל-בשר אשר-בו רוח חיים, מתחת השמיים: כול אשר-בארץ, יגווע. יח והקימותי את-בריתי, איתך; ובאת, אל-התיבה–אתה, ובניך ואשתך ונשי-בניך איתך. יט ומכל-החי מכל-בשר שניים מכול, תביא אל-התיבה–להחיות איתך: זכר ונקבה, יהיו. כ מהעוף למינהו, ומן-הבהמה למינה, מכול רמש האדמה, למינהו–שניים מכול יבואו אליך, להחיות. כא ואתה קח-לך, מכל-מאכל אשר ייאכל, ואספת, אליך; והיה לך ולהם, לאוכלה. כב ויעש, נוח: ככול אשר ציווה אותו, אלוהים–כן עשה.

מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה–אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; …… גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ד כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה,…..

טו וַיָּבֹאוּ אֶל-נֹחַ, אֶל-הַתֵּבָה, שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים. טז וְהַבָּאִים, זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל-בָּשָׂר בָּאוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים; וַיִּסְגֹּר יְהוָה, בַּעֲדוֹ.

יסגר = ארבע = 273 = רוחב המערכת הכללית (קול + קול) מסגרת-מלבן שמידות 300/273 (ראה למעלה)

ולאחר דור עשירי- נח, אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת שֵׁם–שֵׁם בֶּן-מְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת-אַרְפַּכְשָׁד….

וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר. טז וּלְכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁבַע בָּנוֹת;

וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.

דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר

(ימים = 100, שלשת ימים –כשלשה מעגלים בקוטר 100 – עמוד מרכזי = 3X100=300

וְהִכֵּיתִי אֶת-מִצְרַיִם, בְּכֹל נִפְלְאֹתַי, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה בְּקִרְבּוֹ; וְאַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב (כלי = 60 = ס, סמך = 120 = סין שין= סין+סין+סין

ראיתי "אלהים" – 86 פנים מול פנים – 180 מול 180

"קול" – 136, "אלהים" – 86 מתהלך ברוח הגן

"אלף" – 111

"ש" – 300 (שין = 360 = מספר המעלות במעגל)

"נטר" – 259 (המלך שלמה נטע כרם ונתנה לנטרים)

וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה. כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה–לִפְנֵי, הָעָם

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל–בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה: לִי, הוּא. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד, הוֹצִיא יְהוָה אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ. ד הַיּוֹם, אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ, הָאָבִיב. ה וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה. ו שִׁבְעַת יָמִים, תֹּאכַל מַצֹּת; וּבַיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, חַג, לַיהוָה. ז מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר–בְּכָל-גְּבֻלֶךָ. ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם. י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.

וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.

י וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ.