הבלים….בלי מה

• מאמרים
• גלריה
• סירטונים

 

בלה….בלהים…. הבלים….בלי מה

עשר ספירות בלימה = עשר ספירות לבנה = שער מחשבות בפה

שער, בדרך כלל, מאפשר מעבר משטח פרטי לשטח ציבורי, במידה והוא פתוח.

שער סגור ונעול מאפשר כניסה ויציאה, רק לבעלי מפתח.

אם נתקלנו בשער סגור, בדרך כלל ובכל זאת דבר ראשון ננסה לפתוח בעזרת הידית. לעיתים נגלה שהשער אינו נעול, או אז נמשיך בדרכנו ליעדנו. כל מעבר מתחום לתחום נעשה דרך שער. זו עובדה והרגל ופרקטיקה אנושית מקדמת דנן.

שער העיר –לדוגמה, כבר מזמן הפך למונומנט, סמל ואידיאל. ובהתאם "המפתח לשער העיר" נתלה ברב כבוד על צווארו של יקיר הציבור. כך שמושגים כגון "שער" או "מפתח" ידועים מראשית ההיסטוריה הכלל אנושית. כמטפורה וכפרקטיקה.

שערים,

עשרים = שערים

 זו כבר אמירה מבלבלת, היות ולא ידוע היכן נמצא כל שער וקשה לדמיין עשרים שערים ביחד, במיוחד ובעת שכל שער הוא חידה בפני עצמה.

בכדי לפשט את המשוואה ובכדי להבין ריבוי (חיבור או כפל של מקרה פרטי) נתייחס למילה "שער" כאל הספרה "עשר". פשוט נביט על שער מזווית אחרת לרגע. נבחן אותיות    ע- עין    ר- ראש   ש -אש.

כל "שער" הוא "עשר"   י = 10

עשרים אם כך יהיו שני שערים…. יוד = 20

שער = שרע = עשר = ערש = רעש = רשע

שער = עשר   (עתק)

שערים = עשרים  (נעתק)

המילה שער מציינת עשר, המילה שערים מציינת עשרים.

ברגע זה יש לנו תיבה (מילה) "שער" ובה שלש אותיות  – נתחיל לסדרן בסדר הגיוני…שניתן להבנה ולחישוב – כי ידוע שכל דבר ועניין נמצא בחושך עד אשר יאירו עליו באור השכל. אם כך נתחיל בסדר אותיות שונה – ע ש ר

שער = עשר

אם נרצה להעמיק, נשים ש בראש (ש משמע אש, חלק מהמילה ראש)  ש מציינת אש, אור לענייננו, כפי שמחשבה עולה מעלה כלהבה, וכפי שנוהג כל אדם ללכת עם לפיד בוער באזור חשוך, ש תאיר גם לנו

ללא יוצא דופן, גם אנחנו נאיר את דרכנו עם ש ונשמור על ערנות…ש – ער, לא רק עיניים פקוחות אלא לב מבין מה רואות עיננו, להיות "ער" ערני במובן שלא נתהלך רדומים חולמים או ישנים, כפי שאנו נוהגים בחיי היום יום ומבלי להרגיש בכך,

אדם המתקרב לשער, מתחיל לשער… הוא מבין שיש שתי אפשרויות או שהשער יפתח או שהוא נעול.

שערים = עשרים (רעשן, נרעש, רשעים, שנער) מיד נזכרים ב "בקעת שנער"  (בעתק רעשן) כתר

הבא נתעכב לבדוק מה קרה שם, בעבר הרחוק, בבקעת שנער.

אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם; וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם, בָּאָרֶץ–אַחַר הַמַּבּוּל. 

וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.  ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.  ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.  ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר.  ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.

שנער = עשרים = שערים = כתר = הד תורה = הר תודה = תר ההוד = תור ההד = תור יד

היות ואנו תרים במחשבה אל מול "שער", תרים במח אחר אותיות "ע ש ר", עלינו לפתוח בשלב זה רק שני  ש ע ר י ם (עשר יחולק לחמש מול חמש, כאצבעות יד ימין מול אצבעות יד שמאל)

שער = עשר

עשרים = כתר

בכתר שני שערים (עשר + עשר = עשרים) כמו עשרת הדברות הכתובות משני צדי הלחות, או כסך אצבעות ידיים + רגלים

כתר מייצג מספר אחד, עשר ועשרים… כתר ספירה ראשונה (אחד) כתר = עשרים (מתחלק לעשר + עשר)

תרשים עץ החיים, עשר ספירות, מתאר בצורה גרפית כיצד כתר מתחלק לשנים, חכמה בצד ימין ובינה בצד שמאל,

כתר זו ספירה ראשונה, יחידה, "אחד" אפשר להשוות כתר ל "תא" וכפי שמתרחש במציאות "תא" מתחלק ומשתכפל לשתי הוויות חדשות, במקרה זה דרך שני שערים, מימין "חכמה" ומשמאל "בינה"  עשר = עתק     עשרים = נעתק = כתר

"תא" משכפל עצמו תוך "העתקה" והתחלקות לשנים, לארבע, לשמונה וכך הלאה…ובכל תא חדש נמצא כל המידע שהיה בתא הראשון, כל הד.נ.א נמצא גם בתא חדש, כפי שעשר ספירות נמצאות בכל ספירה וספירה.

אם כך, ספירה ראשונה היא שער שערים,  שערים = כתר

המחשבה מקיפה את ראשנו כמו כתר, חידות משלים נסתרות שאלות ושיטוט לשם חיפוש תשובות

ההבדל בין שוטה לחכם הוא ביכולת לאבחן "תשובה" כאשר זו נקרית בדרכך. הרבה משוטטים פשוט אוהבים לשוטט וכבר מזמן שכחו מהי המטרה המקורית עמה עברו דרך השער. להיות "ער" ולחשוב

ק.א. טען שיש פסיכולוגיה של לילה. ללא ספק יש מצב שקיעה אל מצוקה וחשך, לצערנו חושך הוא חלקנו מחצית מהזמן, לכבוד החושך הקימו ממשלה מקדמת דנן. זו לא המצאה חדשה.

בני אדם פוחדים מחושך, הם מעדיפים להעביר אותו בשינה רצופה ועמוקה, כדרך כל בעלי החיים.

אהה…לא כולם. ישנם הרואים מצוין בלילה, ואלו נחשבים בעיננו לחולי ירח

אם כך ישנם מקובלי יום וישנם מקובלי לילה. ולא פרט יותר

לצורך העניין 99.99 אחוזים ירצו ויעדיפו מקובלי יום. זו תגובה נורמאלית, טובה, מבטיחה בטחון שמחה אהבה טוב אמת חסד צדק יופי וכל הקשור באור וחם וחיים טובים ומאושרים עד היום הזה

ואכן, כפי שאמר בלעם – מה טובו אהליך יעקוב משכנותיך ישראל

אור השכל מאיר תמיד, כתר – לצורך העניין – במידה ונחשבו כמקור האור, הוא נמצא שם תמיד.

יוד מעל לראש יעקב (יוד = 20  וכאמור, עשרים = כתר) סלם יעקב מעיד על חלום, ממנו הקיץ

יעקב ספירת תפארת (במרכז עץ החיים, מרכז עץ חכמה, ספירה ששית….גם ב"כ אתפאר…)

אם אנו עומדים על כדור הארץ לצורך העניין, השמש תמיד נראית ממנו, העניין שלנו קשור במיקום על הכדור.  

חכמה + בינה = קם

קם – מרמז על יקיצה, הלילה נגמר החל היום.  קום צא   קום לך   קום עשה משהו…  בא אראך..

כ"ח סב אדמה = חכמה בינה

להביט דרך השער משמעו להביט גם אל היקום, אל מערכת השמש והתנועה סביב האדמה

חכמה בינה = חמה לבנה = כ"ח סב אדמה = ידיד סב אדמה

אם נעביר עשרים (עשרים = כתר) מצד ימין לצד שמאל, מחכמה לבינה, נקבל חמה ולבנה

וישנן אגדות בעניין הריב על הכתר

אכן לכאורה, יש מצב, בו הירח נראה בדיוק כמו השמש… אמנם בהסתמכו על היותנו סומים באפילה אינו מביא בחשבון שעדיין וגם בחושך ניתן להבחין שעוצמת האור אינה שווה לזו הנובעת מהשמש למרות שהרדיוס לכאורה זהה, מרחוק, ויש בעיה עם כמות החם, והצבע לבנבן דלוח לעומת צהוב אדום, והרקע…טוב, יש להודות שהרקיע בלילה מרתק לא פחות מזה הנראה במהלך היום, מילים אחרות…

כתר, עשרים, הופך לתפוח אדמה לוהט, מהתחלה, להט החרב המתהפכת שניתנת לצפייה במרחב היקומי בטבע. ביום הרביעי נבראו המאורות, לממשלות היום והלילה, ובטבע יש ליקוי חמה וליקוי לבנה ולמישור קוראים מילכה מלאכה או מילקה… זה המישור במערכת השמש המחזיק את כולה על בלימה, למרות שרוב המשרתים סוטים ממנו רב ימות השנה

יום =  56 = שבע × שמנה

יום = 56 =  7 × 8 = שבע × שמים (הרקיע השביעי)  וירא …את האור כי טוב ויקרא לאור יום

אם נעלה מלמטה למעלה נמצא כי הרקיע השביעי נמצא בספירת חסד ספירה מספר ארבע מלמעלה, רגע = ארבע

ספירה ארבע וחמש, חסד גבורה

חסד = 72 (ע"ב)

כל 72 שנים זזה השמש מעלה אחת בשמים, בכל גלגל 360 מעלות, אי לכך הזמן הנדרש לשמש להשלים שנת שמש אחת יארך 72 × 360 = 25,920 שנים

חסד (72, ע"ב)  גבורה (216 רי"ו)

עשר גבורות = 2160 = חודש שמש (12 חדשי שמש × 2160 שנים בכל חודש = 25,920 שנים  )

שנת שמש = מאה ועשרים גבורות ( 216 × 120 = 25,920 שנים לפי ספירת כדור הארץ = שנת שמש)

רי"ו שלם = 216 שלם (והשלמות כבר הובהר כיצד קשורה לעשר, י , יוד =20  עשרים=כתר)

3 חסדים = חצי ירושלם (יר"ו  שלם)

2 × יר"ו = תבל

זמן, מידה, אות משמעות וחיים, מגלים כיצד הם שזורים.

חסד גבורה = פרח

ארבע × חסד = פרח

רגע חסד = פרח

המעבר מהוויה להוויה ממצב צבירה אחד למשנהו מחומר לרוח למידה או לזמן או למרכיב במשוואה מתברר כקשור בחוטי משי, ישנם מצבים בהם אין טעם להעמיק אל החושך ועדיף לחכות לאור.

פסח = נצח = הרקיע השביעי מלמעלה

ספירה שבע – נצח… פסח…. נסלח…. סלחן

 ספירה שמינית הוד (שמנה = שמים)

נצח    הוד

נצח + נצח = הארץ

הוד = י"ה

יהודה (30, אות ל, למד – עד)

יסוד – פ (אות פה)

מלכות – תצו, תומים

ארבע (רגע) קשור בהתנהלות שמש ירח וכדור הארץ, במועדים וזמנים, ובמיקומם של הגופים הגדולים במרחב

זמן הוא מרכיב חשוב היות וחיי אדם הם פונקציה של זמן כמו חיי הפלנטות. משך "שנה" שונה בכל פלנטה, ולכן גילן שונה, הפלנטות מתבגרות בגיל בקצב שונה… משך היום שונה.

אורך השנה בשבתאי לדוגמה נמשך 29 שנות ארץ ומשך שנת צדק הן 12 שנות ארץ

ובעניין זה רצוי לזכור כמה נתונים מדידים

שבוע נקבע על פי הירח, 4 שבועות הן יום ירח, 13 ימי ירח הן שנה אחת של כדור הארץ,  

52 שבועות בשנה = 364 ימים. = כ"ח × 13 (יום ירח בכ"ח, בכח אחד – שנה)

לבן מרמז על לבנה,  עשר ספירות בלימה = עשר ספירות לבנה

21 שנים על פני כדור הארץ הן 273 ימי לבנה, 

273 = רגע = ארבע

נשאלה השאלה – האם יעקב עבד את לבן (בעבור בנותיו וצאנו) 21 שנים בפועל או שהכול התרחש ברגע או ארבע, התשובה תלויה בפלנטה עליה חי יעקב.

זמן = אמון

כ"ח × אחד = 364  (7 × 52)  חנוך דור  7 לימד זמנים, חישוב ימים חדשים שנים…  

ירח סב 28 ימים סביב האדמה, ובכך השלים סבוב אחד סביב עצמו. יום אחד של ירח = כ"ח ימי ארץ

כ"ח סב אדמה = חכמה בינה = חמה לבנה

בשנה אחת (הנמשכת 364 ימים) בה משלים כדור הארץ סבוב סביב השמש, הירח סב 13 פעמים.

כדור הארץ רץ סביב השמש, 52 שבועות עד שמשלים סבוב – שנה. והירח רץ סביב כדור הארץ.

כל 28 שנות ארץ משווה הירח שנה – מבחינת מספר הימים

כ"ח סב אדמה = חמה לבנה

נמשיך לבחון את השתלשלות הספירות, המחשבות, והמציאות המוכרת לנו עד כה.

יסוד – כ"ב אותיות יסוד

כל מחשבה באה לביטוי באמירה, שער מחשבות בפה… אם יש לנו מחשבות ברורות אפשר להאיר אותן בכמה מילים, מי שלא שומע יכול לקרא, מי ששמע יכול לכתוב, בכל מקרה ישנן כ"ב אותיות

22 לחלק לשבע = שדי = 3.14

10 + כ"ב = ל"ב

יו"ד ה"א = כבד

יהודא = יהוה

הוד ו"ה

הוד י"ה

15 × 11 = 165

15 × 15 = 225

הוד  ×  ו"ה + הוד × י"ה = שמים

י"ה × יהוה = שמים

לבסוף חזרנו לעשר, טל השמים

עשר × טל = 10 × 39 = 390 = שמים

מלכות ספירה עשר, תומים.

כתר

חכמה                               בינה

חסד                                 גבורה

תפארת

נצח                                    הוד

יסוד

מלכות

 נחבר את מספרי הספירות לפי הטורים

1+ 6 + 9 + 10 =  26 = יהוה

                                       

                                                         2+4+7  = 13 = אחד            3 + 5 + 8 =    הוה

 

 

    יהוה אחד הוה = נ"ה (חצי שכי" נה )

1 + 2+ 3 + 4 + 5 + 6 + 7 + 8 + 9 + 10 = נ"ה = 55

11 + 12 + 13 + 14 + 15 + 16 + 17 + 18 + 19 + 20 + 21 + 22 = 197  (רצוא)

עשר ספרות ברבוע

1 + 4 + 9 + 16 + 25 + 36 + 49  + 64 + 81 +  100  =  שכינה = שפה

פעולת חיבור היא המשך קו לינארי, מימד אחד, חצי שכי"נה.

פעולת כפל מובילה למימד שני, שטח – שכינה מלאה…. כפל = סלם  

(חלום יעקב, כפול = סולם, סלם אינסוף המתחיל באחד עולה ועולה וממשיך לעלות, ואינו נגמר… ובמרכזו – יהוה)

וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ
הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

יג
וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה …