" תופעה מדהימה, מסתורית ואמיתית, מתרחשת בחדשי הקיץ, בשדות החקלאיים בעולם ובעיקר באנגליה באזור STONEHENGE. "מעגלי חטה" CROP CIRCLES נחקרים ארבעים שנים באופן מדעי. האם נוצרו מכוח טבעי או על טבעי? האם זו עדות מופלאה של יצור תבוני על אנושי, שמגיעה לכדור הארץ ?" להמשך לחץ כאן למאמרים בקבלה לחץ כאן
הירשמו לדיוור
גיאומטריה
מעגלי חיטה
אחת הדרכים לגלות חוק טבע – חלק 3
קישור למאמר הסופי
https://abulafia-thought.com/wp-content/uploads/2014/02/חוק-טבע-מעודכן2.pdf
היסודות המתמטיים של השפה העברית (גיאומטריה וסמלים)
איור מס 1: מנחתו של הבל (בכורות צאן – צרופים אותיות נוטריקון)
הבל =37, להלן מישור (שטח ריבועי) ובו 37 צירופי מספרים בטורים ובשורות (באיור זה 39 שורות)
גן עדן הוא גן האותיות והמילים (וגימטרייה מקשרת מילים למספרים)
נמשיך אם כן לברר מהו מקור המילים והמספרים ומדוע נחשבת השפה העברית לשפת הטבע, שפת אלהים. נשתמש בגימטרייה ככלי חישובי המקשר מספרים ומילים.
איור מס 1 מראה טבלה שמתקבלת ממשוואה מתמטית פשוטה – חיבור מספרים בטור. 1, 1+2, 1+2+3, וכו
התוצאות שמתקבלות נרשמות בתיבות (רבועים) ובהן מספרים עד 3 ספרות, בלבד. מילים אחרות, רק מאות ועד 999. כל תוצאה העולה על 999, מספר האלפים בה יוחזר ויצטרף למספר היחידות, ז"א: כל אלף (בסגול) יוחזר לאלף (ליחידות, א).
כאשר בודקים תוצאות (באיור מס 1 נראים רק 39 טורים ושורות) מגלים כמה תופעות מעניינות :
הראשונה והבולטת מכל היא הופעת אלכסון (המתחיל בתיבה ראשונה 1 ומסתיים באחרונה, במפגש שורה 39 עם טור 39) אלכסון זה מורכב מתיבות-מספרים ייחודיים,שחוצים את הטבלה באופן כזה שמספרים המופיעים בשורה (מצד ימין של תיבה כלשהי לאורך האלכסון) משתווים למספרים שבטור מעליה, והמספרים הממשיכים בשורה מצד שמאל לתיבה שווים למספרים היורדים ממנה באותו הטור.
השנייה, היווצרות משולשים כתוצאה "מהתגודדות" תוצאות-מספרים מיוחדים באותו אזור. (באיור מס 1 שטח המשולשים בגוון כחול ותכלת) בעוד שרב המספרים על רקע לבן שונים זה מזה, נמצא שבשטח המשולשים ישנם מספרים בני מאות, כאשר בכל מספר שלטת ספרה אחת בלבד, והמספרים הם 111 או 222 או 333 או 444 וכו
שלישית – הופעת המילה "שבת" 6 פעמים לאורך קו התפר (הגבול) שבין אזור המספרים הרנדומאליים (על רקע לבן) לאזור המשולשים הכחלחל, המשתקף מתוך משולש אחד (כמחצית מהרבוע הגדול) המכיל בתוכו משולשים קטנים יותר.
רביעית – הגרף האין סופי המתחיל בספרה אחת ומתרחב בטורים ושורות, בנוי מרצף תבניות ריבועיות בנות 37 מספרים, מילים אחרות, רבוע 37/37 הנראה באיור מס 1 משמש תבנית בסיסית מחזורית לכל המטריקס (ראה איור מס 2)
היכל ראשון
הבל =37, ראה איור מס 1, מישור, שטח, רבוע ובו 37 מספרים מסודרים בטורים ושורות (כאן בפועל נראות 39 שורות)
היכל ראשון – אלף, ברית לשון, כתב (אלף + אלף = ברך) מנורת 6 קנים, אור שבת, ארון עדות
37 מספרים ראשונים מגרף (טבלה, מפה, מטריקס) אין סופי, שמתקבל מחיבור מספרים בטור (ואלפים חוזרים ליחידות)
שים לב ליחס בין מספר 37 לאות "אלף", 37X3 = 111 = "אלף",
ולהלן התפתחות המטריקס או הגרף, כפי שנראה באיור מס 1 כדלקמן:
למעלה, בתחילת הטבלה, ראה רבוע ירוק ובו 22 מספרים = כ"ב אותיות העברית – טבלת 22 טורים, א עד ת
שים לב לשורת אות ת, (ולטור 22) המסתיים ב "אלף" = 111 (קובייה שחורה בגובה 111) ובהמשך:
22 עד 27 = כ"ב אותיות יסוד + 5 סופיות (דמיין רבוע בשטח 27 /27 הכולל משולש מרכזי, מאות בעלות 3 ספרות זהות)
27 עד 37 = טור 37 המשלים מבנה תבנית רבוע מחזורי שמאפיין את הגרף-מטריק (משולש כחלחל כחצי הרבוע הגדול)
שים לב באיור מס 2 – שטח בן 111 טורים (אלף = 111) מכיל 9 תבניות ריבועיות בגודל 37/37 כ"א, כרבוע באיור מס 1
איור מס 2 שטח "אלף" 111 טורים (מכיל 9 רבועים) איור מס 3– תבנית מנורה איור מס 4– 27 אותיות= כ"ב + 5
בגימטרייה המילה "שבת" = 702 (באיור מס 1 – התבונן במיקום 6 עמודי "שבת" צהובים בגובה 702)
6 X שבת = מנורת ששת קנים ובמרכזה ציר-אלכסון מכוון לאות א (הנמצאת בראש הטבלה, א = 1)
כמו כן בהיכל ראשון ולאורך הציר האלכסוני:
בתחום 22 האותיות נמצא "חסד" = 72 = ע"ב, בסוף שורה/טור 17 = טוב. אות 17 = אות פ =פה (לשימושי שפה, לשון)
"נצח" (בסוף שורה/טור 29) (נצח = פסח, מופיע 21 פעמים, 10 מצד ימין של האלכסון, 10 מצד שמאל, 1 על האלכסון.
בהיכל זה מילים נוספות, כגון: מלכות, ישראל, משה, כתב, ברית, ותחילתו של ארון עדות (המתקבל מרצף עדים, עד=74)
"טל" השמים – 39 טורים, החל ב- 1 אות א' ועד המספר 39, "טל"
בשורה 39 "טל " מופיעות המילים: אדם, משה, ברית, גן עדן, טל, החכמה
מעניין להיווכח כיצד חשבון, מתמטיקה, מניבה גיאומטריה של סמלים. מנורה, ארון או מחנה, דגלים..
שיטת הצירופים, כפי שמתגלה במספרים נהוגה גם בצירופי אותיות, ובעיקר צרופי שמות האלהים.
ועל כך במאמרים אחרים.