אור השכל

• מאמרים
• גלריה
• סירטונים

אור השכל

דע כי תכלית תכליות מציאות האדם בעולם הזה היא כדי שישכיל המושכל הראשון (שהוא השכל הראשון העליון) המשכיל כל מושכל אשר תחתיו, בהשכילו עצמותו הכוללת כל עצמותם.

וכל מה שיוסיף כל משכיל ומשכיל להשכילו יהיה יותר נכבד ומעולה אצלו ואהוב ונחמד לו מזולתו, ממי שלמטה מהמשכיל ההוא, ויהיה מתדמה לו יותר מזולתו מהמשיגים שבמינו.

להלן הסבר אפשרי – בעברית פשוטה, (לכל מי שכליו נקיים ולמד היטב את עשרת הדברות)

הרעיון המרכזי טוען שכל מושכל יכול לעלות במעלות הסולם רק אם עזר למושכל אחר להתעלות בעצמו….

אצילות, בריאה, יצירה, עשיה – הנה אביע"ה לכם רוחי

הבורא (שברא את אלהים, וכל הקיים בעולם ולבסוף גם את האדם) ייצר את האדם (בעולם הזה) בכדי שהאדם עצמו ידע (בסופו של עניין אך תוך מהלך חייו, כאן בעולם הזה) להכיר בעובדה שהוא חי על הארץ, על פני האדמה, כתוצאה של רצון הבורא, וידע להכיר לו תודה, על ידי כך שיכיר וידע מה שמו (שמו = רצון) של המושכל, כיצד ברא את העולם (כאשר עלה ברצונו…)

"המושכל שהשכיל כל מושכל אשר תחתיו" בשכלו (שמו) האדיר והבלתי מושג, פועל ויוצר תהליך המשכי, אינסופי ובלתי נגמר של "מציאות". והאדם, שואל עצמו כיצד מסוגל המושכל הראשון להשכיל את שכליו וכיצד שכליו בהתאם משכילים את זולתם ובכך משכילים את עצמותו העליונה הכוללת. (אדם תוהה על מהות כוחות השכל העליון הנמצא בשפה ובפיו

(שהרי השכל שפעל וייצר, הוא רק אחד המושכלים "ויאמר ויהי" ז"א, ויאמר ויהי, העלה משכלו אשר תחתיו מושכל חדש,

שרצונו התגשם גם הוא, התממש….)

יהי ויהי = יום (25 + 31 = 56 = יום)  ולאור קרא "יום" (אור = רז.. רז במובן נסתר,ולכן עבודה זרה פירושה עבודת האור…)

זרה = ריב, ריב נמצא בראשו של כל אדם, בנסותו להבחין בין טוב ורע, בין יצר טוב ויצר רע, בין אמת לשקר, להבחין בין דבר נעלה לדבר נחות, בין אלהים עליון לבין אדם נחות, ועל האדם לבחור איזו השפעה הוא רוצה

מחשבת האדם מתחילה באופן טבעי בגילוי עצמו, היות וכך עובד השכל האנושי …. וידעו כי ערומים הם ויתבוששו,

היות ופרי עץ הדעת מביא למודעות עצמית, בתחילה חושב כל אדם על עצמו.

רק לאחר שהבין את עצמותו ושכלו יתאפשר לו לעבוד את השם "בתחילה היו אבותנו עובדי עבודה זרה…" היות ובכדי לעבוד

את השם, נדרש האדם בראש ובראשונה "דע את עצמך" (עצם = ר, ראשון, ראש..אם לא נדע ראשית מה הם הכלים (כלי החשיבה, החישוב, הלימוד, וההבנה) הנמצאים בראשנו לא נדע להבחין בין עצמנו לבין השם… אם כך, מסתבר, שרק לאחר שנעבוד עבודה זרה נתחיל לעבוד את השם, ולהבין את שמותיו ואת שכליו השונים…

יציאת מצרים, תחילת החרות האנושית, היא השלב בו חוגגים את הפסח, והכוונה היא לסדר פסח בו נדרש כל אדם לסדר את עצמו, את ראשו ואת כליו…פירוש העניין לנקות את כלי החשיבה בראשו…ולא את כלי המשחית, קנה הרובה או הניצרה…שנועדה לרצוח בני אדם כמותו…ובימים אלו כבר שמענו את המתפארים ביכולתם זו.

אדם – על פי התנ"ך, נועד לסדר את עצמו ולהבין מה זאת קדושת החיים…של כל אדם חי, ללא קשר לאמונתו

סד"ר עצמ"ך = פד"ת, עלינו לפדות את חכמתנו, שכלינו אנו, בראש ובראשונה. רק אז נבין מהו השכל הגדול ביקום, שנתן לנו את שכלנו בראשנו. הדומה במעט לשכלו של אלהים, כיוון שכלם נבראו בצלם ודמת אלהים.

האדם הישראלי נועד ללמוד ולגלות זאת באמצעות השפה העברית, (כ"ב  ×  כ"ב = פד"ת) זהו פדיון בכורות,

לפדות את "הבן" הבכור של ספירת כתר, הלא היא ספירת חכמה, ספירה שניה בעשר הספירות. ולגבי דידנו

"חכמה" פירושה "כח – מה" מילים אחרות "כח – אדם" המאפשר לשכל המושכל של כל איש ואשה להתממש.

באופן כזה השליט הבורא, סדר בכל היקום המורכב והנפלא הזה (מעורר הפליאה) כך ייצר חיים וקבע זמנים ומועדים, והצליח להעמיד גופים כבדים בשמים, פלנטות או כוכבים בחלל האוויר מבלי שיפלו. וקבע שבמקום אחד נופלים ובמקום אחר קבע שימשיכו לרחף, וכיצד בכלל אפשר ליצור דבר והיפוכו, כיצד מכיל המושכל הראשון ריבוי, כיצד השתלשלו השכלים, וכיצד אפשרי שכל המציאות מורכבת משכל אחד (שם אחד) מתוך שכליו ושמותיו של הבורא.

מילים אחרות, הבורא שברא אלהים (בראשית ברא אלהים) והשכיל בסופו של עניין גם את העולם הזה בו אנו חיים,

זה הנראה לנו בחושים ובמציאות, אותו אחד ייצר אותנו בצלמו ודמותו של שכל אחד בלבד מתוך שכליו הרבים, שכל אחד

שמו אלהים, מושכל אחד מתוך עשרה, שם אחד מתוך עשר שמות, שכלו (שמו) של אלהים יצר "שכל הפועל" הנקרא ישראל. בכדי שאדם הנקרא "ישראל" (בסופו של עניין אך במהלך חייו, כאן בעולם הזה) יכיר את אלהיו, ויבחין בנפלאות היקום, יבחין

ויכיר בכל יכולתו והוויתו כאדם מושכל בעצמו, שהוא עצמו – האדם – חי בתוך עולם של "תוצאות" בלבד, תוצאות אמירות

מסוימות שהניעו מהלכים ופעולות אדירות שיצרו מציאות המאפשרת לאדם חיים בתוך עולם מופלא זה… וכבר ידוע שכל הקיים במציאות הוא רק אחוז אחד מכל מה שקיים באמת (כפי שמבינים מדענים כיום, 99% מהחומר הקיים ביקום אינו נראה ואינו ידוע, בלתי נתפס, נסתר מעיננו והבנתנו.)

תכלית האדם היא לעבוד ולגלות את אלהיו. להתאמץ במלא יכולתו השכלית המוגבלת, ללמוד את דרכי השם… ולהבין באיזה אופן גם הוא, האדם עצמו, יש בו תכונות דומות ולו במעט, לשכלו האלהי של בורא עולם…בכדי שבעזרתו יגלה את שמו של

השכל הראשון העליון (ואת שאר שכליו הנפלאים של בורא האלהים בעצמו..)

מילים אחרות יגלה את עשר שמותיו… המושכלים

על האדם בראש ובראשונה להתעורר מתרדמתו, בדרך כלל חי אדם ככל שאר בעלי החיים, האדם הולך ישן וחולם בהקיץ…

עליו להבין מה זאת שינה…ולהתחיל להלחם בה, בשינה. עליו להתעורר מהחיים במימד אחד, גוף ובשר…וללכת

בדרך חדשה שתחילתה לימוד ומחקר "מדעי הטבע" מותר האדם מהבהמה מתחיל בידיעת חכמת הטבע,

על האדם ללמוד את מדעי הטבע לפני שילמד את מדעי האלהים.

אך הלימוד אינו רק מתוך התבוננות, אלא מתוך מחקר, תהיה ובדיקה וחיפוש אחר האמת, אחר המופלא, והמילה פלאות משמעה אלפ –ות…אלף תו  רמז לאות אלף העומדת בראש היחידות, העשרות והמאות… ועומדת בראש כ"ב אותיות העברית.

א          ב         ג           ד          ה          ו          ז          ח          ט

י           כ         ל          מ           נ          ס         ע          פ          צ

ק          ר        ש         ת           ך          מ         נ          ף          ץ

  ——————————————————————————

איק     בכר     גלש     דמת      הנך       וסמ       זענ       חפף      טצץ

לעיל, סכום כל טור (27 אותיות – כ"ב + ה סופיות – כאשר אותיות העברית סדורות 9 אותיות בכל שורה)

איק   ברך   שלג   דמת   הנך

וכך מתקבל בחשבון עברי, נמצא "אלף" = 111 בראש כל המימדים (יחידות, עשרות, מאות …וכו)

כל 9 הטורים כפולות אלף = 111   הם, להלן, ושימו לב לסכום המספרי של הטורים

1           2           3          4          5          6          7         8         9

10        20        30        40         50        60        70       80        90

100     200      300      400       500      600      700     800      900

   ——————————————————————————

111     222      333    444       555       666     777     888       999

בתום המאות העשרות והיחידות, בתם 900  ומיד אחרי 999  מגיע המספר 1000 ושוב קבלנו אלף…. 1000

"אלף" 111 בראש אותיות העברית.  הראשון והאחרון, אות אלף ספרה אחת…הכל קשור לאותיות ומספרים.

להיות עבד אלהים מתחיל במחשבה, חשבון, וחישוב… וזה אכן דבר חשוב רק מתוך פיתוח מחשבה מושכלת נרחבת…

כתוצאה מלימוד אותיות העברית ותרגילי החשבון, יתגלו התכונות השכליות בדומה לאחד משמות הבורא (יתגלה כיצד האדם בצלם ודמת אלהים) עליו להפעיל כלי שכל בדומה לשכליו של אלהיו, היות וגם הוא השכל האנושי אינו אלא קמצוץ מזערי מתוך שכלו האלהי של בורא האלהים והיקום

אין אפשרות ללמוד את אלהי ישראל מתוך בערות…ומסלידה מלימודים חילוניים כביכול, סלידה מכל אנשי החכמה שחשבו וחישבו ומצאו, ויהיו אלא זכר או נקבה… כפי שמקובל לחשוב בקהל החיות בגטו החדש שהקימו לעצמם בישראל…

המושכל לא הסכל, הוא פאר הבריאה, השכלה זו תפארת הבריאה…יהוה בחכמה יסד ארץ ולא בסכלות ולא מתוך בערות

אך את הבהמות השכלה לא ממש מעניינת, כמובן…

שאל בהמה מה זאת תורת היחסות ותקבל תשובה נאותה, שאל פינגווין מה עניין שמיטה להר סיני…כנ"ל

ברגע ההכרה ( בו מתחבר האדם עם שכלו, הנמצא בראשו) מאותו רגע האדם מבחין בעובדה ויודע כל כלו, בכל הוויתו,

ידיעה קבועה ובלתי משתנה, ברורה לחלוטין, שהוא חי בעולם אלוהי אך בלתי מושג בשלמותו בשכלו, יחד עם זאת הוא דבק ואחוז בו, ז"א, גם אם יבין רק אחוז אחד מכל מאת האחוזים של שם אחד מתוך עשרת שמות האלהים

(אחוז = 22 = כ"ב  = אותיות העברית)

לאחר שהתחבר להגיון של יוצרו, הוא דבק בו לעד, דבק לשכל הפועל בעצמו, כי בטבעו האדם מחפש אחרי האמת, או אז,

שואל האדם את עצמו "איך אפשר להיות קוף אחרי אלהים ?"

כפי שיודעים במציאות מכל בעלי החיים הקוף הוא בעל חי, הכי דומה לאדם … (מכל בעלי החיות) ועם ישראל מתחיל באברהם – דר 20, כפי שאות ק מקומה לפני אות ר (כאמור, אלהי אברהם, יצחק ויעקב, הוא אלהי ישראל) מבקש כל אדם להיות קוף אחרי אלהים, אחרי שכלו של אלהי אברהם יצחק ויעקב, והוא ימשיך לחפשו וללכת בדרכו בחיפושו אחרי שאר שכליו הטבעיים של אלהי אבותיו

תכלית האדם תחילתה "בלימה"

ומה פירוש בלימה? ישנם כמה מובנים

בלימה = בלי – אדם, – ז"א ללא כל הפרעה או הסתה או השפעה של אף – אדם על מוחו ומחשבתו של הלומד,

ללא פחד משום אדם בעולם, לממש חרות אישית, לפתח את שכלו, ללא פחד וללא יראה מאף יצור עלי אדמה,

אם אלהים בלבך – (לב = 22 + 10) אל תירא מאיש. ובוודאי לא מרבנים מתחזים

אך בתחילה לומד אדם מאלו שקדמו לו ויודעים הרבה מאד תחומי מדע, אנשי חכמה, אלו ידעו להשכילו…ולהראותו את הדרך. ברגע בו עלה על דרך הישר יכול כל אדם להמשיך בעצמו… בדרכו וללמד מניסיונם של אחרים, לבחון בעזרת הגיונו מה הדרך המתאימה לו.

 באפשרותנו לצפות, בשכלו הראשון של אלהינו, ובמושכל כלשהו ממושכליו (שמותיו, רצונותיו)

המושכל הראשון של בורא אלהים – הוא שמו (או שמותיו) אם כך כיצד על האדם המושכל להמשיך ובאיזה אופן יכול להבין או למלא את חקיו וללכת בדרכיו …של אלהיו

נתחיל בברור פירוש המילה "שכל" ? 

שכל = שמי

אין ספק שהשכל הראשון בעולם, השכל הגבוה (העליון) ביותר, הוא שכלו של בורא עולם בעצמו שהשכיל את שמותיו,

ואחד משמותיו הוא שם אלהים (שברא את כל היקום, בניגוד מוחלט ובהבדל גמור מכל אדם, גם אם יטען אחרת קיסר רומי, שליט עריץ, רב, משיח, בני אלים, מלומד ענק או אידיוט הכפר…

אף אחד מאתנו לא מתקרב לקצה קצהו של אלהים…ולא ישלוט במחשבתו של אדם אחר, אלא אם מצא אדם כלשהו בדברי אדם אחר, דבר חכמה וערך..

לכל אדם נברא בעולם הזה נועדה תכלית זו והוא יכול להשיגה בשפת אמו או בלשונו שנתנה לו מרצון הבורא…

כולנו נוצרנו ברצון הבורא, ויכולים להגיע להשגה.

נולדנו ככל בהמה מבלי לדעת דבר, אך עם רוח חיים, לא נשיג את "מותר האדם מן הבהמה והפינגווין" מבלי להשתמש בשכל האנושי לשם לימוד ידיעה או הרחבת השכלה…

היות ולא נולדנו עם ידיעה ברורה במוחנו, נולדנו רק עם התכנה…תכנת הפעלה, ובכדי להשיג משהו בעניין

"המושכל הראשון" עלינו לדעת שהתכלית קיימת ולהבין כיצד לממשה (וזו כבר בחירה חפשית של כל איש ואשה, רק מתוך חיפוש ובתנאים של חפש מוחלט משליטת בהמות- אדם על מוחנו חיינו ומחשבתנו. ושוב אומר, אלא אם כן מצאנו בדברי אדם כלשהו אמת הגיון וערך, והמאבק נמשך. (המאבק בראשו של כל אדם, איש ואשה, בין בית האסורים לבין בחירה בחפש)

כיצד עושים זאת?

הידע הגדול כאמור נשמר בידי מעטים, אך אינו מוסתר, האמת נמצאת בכל מקום אך אנשים אינם רואים אותה, מהיותם

עסוקים בעניינים אחרים. הקשורים להישרדות פיזית, חיפוש כבוד עצמי…רצון לשלוט על אחרים, ובהזיות דמיוניות, וכו

מהו הידע האלוהי הגדול,

"השכל הראשון העליון" ברא בראש ובראשונה את עצמו (בראשית ברא אלהים) השכיל את כל מושכליו ולבסוף נתן לאדם את השפה (הלשון) בכדי שידע האדם מה השמות שנתן "הבורא אלהים" לעצמו…מהם שמותיו.

כל אדם המתחיל בחיפוש המופלא, חיפוש אמת וצדק, מגלה בתחילת הדרך שהוא בעצם מחפש את עצמו ושם משפחתו

ולא את שמות האל, זו טעות נפוצה אך בלתי נמנעת, היות וכל אדם נולד וגדל בחברת בני אדם ונתון להשפעתם, לכן,

בדרך כלל נופל האדם מהפח אל הפחת, מתחלק על קליפת בננה וחוטף מכה בתחת. על כן, 7 פעמים יפול צדיק ויקום

(קם, במובן התעורר משנתו …הקיץ, שם קץ לחייו כבהמה חסרת שכל אנושי, ובחר בחיי העולם הבא, מתקדם בשכלו

ובידיעתו 

קם = חכמה +בינה,

אך מי אינו אוהב לישון ? לחיות בשינה תוך כדי הליכה אפילו, כל חיינו במשך היום הם שינה ממושכת… חסרת מודעות

זהו שלב בלתי נמנע, אך חייבים לעבור אותו ולהתעלות, היות ושמות פרטיים, רשמי, לא מעניינו של הבורא.

אך זה סוג של בדיקה…ברמת המציאות האישית…ברמת הבועה והאגו האנושי בו רגיל אדם לתפוס את עצמו

מהו אם כך "המושכל הראשון" ? מה שמו הראשון של הבורא ? (שמו = רצון, כאשר עלה ברצונו…)

האם מדובר בשם פרטי של איזה אדם ? מובן שלא. היות ואף אדם לא ברא את היקום

קנאת ספרים תרבה חכמה (הגיוני לחשוב שאלהי ישראל לא בחר לו עדת אווילים כעם הנבחר, למרות שאווילים רבים בחרו באלהי ישראל אך לעיתים מושכליו ושכליו לא מעוניינים בהם) וכל אדם המנסה להכשיל חברו או למנוע ממנו ידע הוא אדם צר מוחין, אדם רע, מושחת, כוונת מילים אלו היא לדרבן כל בור ועם הארץ ללמוד את כל מה שמונעים ממנו בורים ועמי ארצות.

להלן מעט דוגמאות לשמותיו של הבורא – והסבר קצרצר לכמה שמות

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם.  יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה,  אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיּאמֶר, כּה תאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. ג בְּיוֹם קָרָאתִי,

אהיה = 21 = אות עברית "ש"- אהיה אשר אהיה- מימד שני, כפל, 21 × 21 = 441 = אמת

כבר מבינים כיצד ש מייצגת אש (העולה מעלה…כמו המחשבות, ניתן לפתח מחשבות גבוהות יותר ע"י השכלת המחשבות הנמוכות בידיעת השמות, הרצונות, ובהבנה שאלו מובילות להבנה חדשה ל "חיי העולם הבא" כאן, בעולם הזה….

ב יְהוָה אֲדֹנֵינוּ — מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ,  בְּכָל-הָאָרֶץ; אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ, עַל- הַשָּׁמָיִם. (תהילים ח)

יהוה + אדני = 26 + 65 = 91, – אמן, מלאך, מאכל … או במילים פשוטות 91 = צא (הכוונה צא משטויות של קופי אדם ובא אראך את הארץ "ארץ" החכמה, צא לחפשי…שלח את עמי… 120 = עמי, סמך, ימיני, חזקה…עמוד

היות ותהליך ההתפתחות נעשה בעולמות מקבילים, לאחר שעבר אדם את כל שלבי הסולם בעולם אחד, לצורך העניין למד

את אותיות העברית על פי תורת הסוד, מגיע האדם לרמת קוף, מתקדם לאות ר מפתח ראש, לומד את האות העשרים, ר…

ואז לתדהמתו מגלה, שהגיע אך ורק לשלב השלישי….מתוך 27 שלבים…. בלימוד אותיות העברית עוד לא סיים ולו כמה דפים ראשונים בספר בראשית…

וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת:

 כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר–תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן

כל מי שחש כי הבין הכל ונהיה ענק רוח, מגלה לתדהמתו כי אינו אלא בתחילת הדרך

לאחר פיתוח שכלו עד למקסימום מבחינתו המוגבלת, (מימש אות ר) נותר לו להבין שתי אותיות נוספות  ש. ת. פירוש הדבר שחזר וירד מטה,

וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.

מבחינת כ"ב הדורות, דר ראשון – אדם, דר שני שת, דר שלישי אנוש – ורק אז הוחל לקרא בשם "יהוה"

זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת אָדָם:

בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ

.  ב זָכָר וּנְקֵבָה, בְּרָאָם; וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָם אָדָם, בְּיוֹם, הִבָּרְאָם.

   ———————————–

אלהים = 86 = הטבע

לאחר שהבין אדם מהו שם אלהים, כבר נחשב הוא לאדם, "נברא ע"י מושכל נברא…." נברא ע"י שכלו המושכל משכלו של בוראו, הנברא גם הוא מהמושכל הראשון… (המושכל שברא אלהים) כפי שכתוב ( בראשית ברא אלהים)

ואחר כך ברא אלהים את האדם…

כאשר נברא אדם מחדש ע"י אלהים בצלמו כדמותו, סימן שעלה על הדרך….נברא כאדם עם רוח חיים באפו,

(זה הרגע בו חושב כל אדם, ברב טיפשות, שהוא עצמו – איך נאמר במילים עדינות – כמו טרזן – מלך החיות)

ואינו מבין עדיין עד כמה שפל הוא…

אך התקפי אגו מהסוג הזה, גם הם מוכרים לנו…. אני אני אני….. בכל שלב בו עולה בסולם, נדמה לו כי הגיע לפסגת הפסגות, אך מבין במהרה, כי לפתח חטאת רובץ…. ואל יתהלל חוגר כמפתח…. אולי בכלל הוא מתדרדר יורד מטה מטה….

הסכנה גדלה והולכת ונדרשת הליכה זהירה וצנועה….

כיוון שבכל נקודה ונקודה חייב כל אדם לזכור, כי הידע שרכש אינו מעצמו אלא מזולתו.

אם כן,

נמשיך בנושא המושכל הראשון והמושכלים זולתו (הפסקנו במשפט )

יהוה + אדני = 26 + 65 = 91, – אמן, מלאך, מאכל … או במילים פשוטות 91 = צא (הכוונה צא משטויות קופי אדם ובא אראך את הארץ "ארץ" החכמה, צא לחפשי…שלח את עמי… 120 = עמי, סלם, ימיני, חזקה…

ביד חזקה ובזרוע נטויה הוציאנו ממצרים.

יהוה בחכמה יסד ארץ…

ואת החכמה ניתן להבין רק בעזרת כלי חשיבה הנמצאים גם אצלך בראש… ראש המילה ראש האות ר, אברהם הוא דר 20 אות ר – ולכן הוא הראשון בו בחר אלהי ישראל וממנו החלה ההבטחה לאב המון גויים. ולעם הנקרא ישראל (כ"ב האותיות)

  צא + ר = ארץ… והכוונה לצאת מעולם האלילות והעבודה הפיזית והפסלים, ולהתרכז בפיתוח המחשבה, הגדלת המושכל…ללא שום בניית ערי מסכנות…

(רחמים עצמיים….)

היות וכל אדם מרגיש מסכן כאשר הוא שוב מגלה את אפסותו יחסית לבוראו, למרות שקיבל תעודות מבהמות אדם כמותו, ולמרות שנישא על כתפי גלמים ברמתו…

על כל אדם בכל שלב ושלב לעבוד וביתר שאת…   ארץ = נאמר

היות ושוב עלינו לזכור כי נאמר – הן אותיות העברית ומספרים…. ויאמר, נאמר….

אמן = 91

13 = 7 : 91        13 = אחד    בתרשים עץ החיים (עשר הספירות) 13 מייצג "אחד" את קו ימין "דרום"

היות ובו תמצא ספירת חכמה, חסד ונצח…. אם נסכם את מספרי הספירות   2 + 4 + 7 = 13 אחד.

13 = אהבה… רב השימוש במילה אהבת השם, הספירות "חכמה" – 2 "גדולה –או חסד" -4 או "נצח" -7 -נצח ישראל …

כג אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי; בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ. (תהילים כב)

אספרה – לספר ולספור את שמותיך, להביט בספרות (כוכבים, פלנטות, SPHEARS וכו) אבן ספיר באבני החושן,

שמך = 360 וכבר נרמז על 360 מעלות במעגל, ומה הכוונה? לימוד חשבון גיאומטריה באמצעותם ניתן לחזות בגדולת שמו מבחינת שכלו ופעולותיו ומידותיו בעולם הזה. איזה אדם אינו נפעם מיופיו של הטבע ויצירת הפאר של אלוהים?

רק בורים ועמי ארצות…

רב בני אדם אוהבים לצאת לחופשה בכדי לחזור לאיזון, להנות, להרגע, לכן מחפשים מקומות או ארצות עם נופי טבע מדהימים, שעות רבות מביטים בנוף, בנפלאות כדור הארץ, ציירים בילו חיים שלמים בציורי נוף… במשחקי אור וצל – חפשו באינטרנט או קראו מאמרים בנושא CROP CIRCLES שאינם מעשי אדם אלא בפירוש התערבות שכל על טבעי כח אלוהי…אמיתי…

הטבע מעורר התפעמות באדם

הטבע כפי שנברא, מעורר בכל אדם השתאות והתפעמות ותחושות אלו נועדו לעורר אותו להמשך לימוד וחקירה… 

חקר = חש, 

אדם שפיתח מודעות אלהית כלשהיא, מתחיל לחוש בעולמות עליונים והוא מתחיל למלמל, חש"מל, (חשבון + מילים)

מל – מילה… מילים, מתחיל להבחין בדרך צירוף והרכבת המילים, רכב ישראל = ברך ישראל

אבי אבי רכב ישראל ופרשיו… (אבי אבי = 13 + 13 =  26 = יהוה) מילים אחרות "יהוה ברך ישראל ופרושיו"

ט עָזְרֵנוּ, אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ– עַל-דְּבַר כְּבוֹד-שְׁמֶךָ; ו ְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל- חַטֹּאתֵינוּ, לְמַעַן שְׁמֶךָ. י לָמָּה, יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם– אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם: יִוָּדַע בַּגֹיִים … (תהילים עט)

קח עט בידך והתחל לחשב ולכתוב… הלל את אלהיך בצורה חדשה (ישר ולעניין, ללא צקצוקי לשון, הטעיות או בלבולי שכל,

ללא אשליות רמאויות וגניבות דעת, בלי לעשות רושם של אספן מילים לועזיות, או מילים גבוהות חסרות ידע אמיתי ומשמעות,

ללא גיבובי מילים והתהדרות בפטפטת על פי האופנה החדשה)

כבוד שמך ?

כבד את אביך ואת אמך, המילה "כבד" = 26 …. צד ימין כאמור מסתכם במספר 13 והמילה "כבד" פעמיים אחד,

13 + 13 = 26 = יהוה (אהבה = אחד = 13 נמצא בקו ימין של עץ חכמה, יהוה = 26  קו האמצע – ודין, גבורה =16 הוה)

על משקל שני שמות האל, יה יהוה  

י"ה = יוד + הא = 26 = יהוה  (החצי בשלם, חצי +חצי = יר"ו)

יהוה הוא קו האמצע – כתר, תפארת, יסוד, מלכות….ספירות 1 + 6 + 9 + 10 = 26 = יהוה

פעמיים ימין = קו אמצע,

הבא נחזור לתרשים עשר הספירות, ונברר מהו קו האמצע השייך לספירת תפארת "יעקב"

כזכור יעקב דר 22 = כ"ב (הכוונה לעשרים ושתים אותיות העברית)

אלהי אברהם יצחק ויעקב, מתגלה החל מדר 20 (אות ר –ריש, ראש) המתחיל ללמוד ולהבין שפה עברית –

אברהם מייצג קו ימין, חכמה, חסד, נצח …     נצח = פסח = סלחן, נסלח…

צד שמאל – צפון – קו הדין, שם מסתכמות הספירות במספר 16 = הוה  (3 + 5 + 8 = 16)

והנרמז מכל הסיפור, עד כה  – "אחד יהוה הוה" = הכל = נ"ה (55  = 1+2+3+4+5+6+7+8+9+10) עשר ספירות

יהוה ברך את אברהם דר 20 בכל, וכל שהיה לו נתן אברהם ליצחק… דר 21 אות ש (21×21=441= אמת) עולה מעלה,

כידוע הדבר השנוא מכל עלינו בני אדם רגילים, הוא הצורך ללמוד, רב בני האדם אינם עוסקים בחכמה, מדעים, או מחקר,

הם מחפשים תאוות מיניות, תאוות חושים, הנאות חושים… ומזלזלים בכל דבר מושכל היות וקשה להפעיל את השכל,

זו עבודה קשה ומפרכת היות ומראש יודעים אנו שלא נשיג את מלא הידע האלהי לכן מוותרים אפילו על הנסיון להבין…

יותר מכך, אדם מושכל בדרך כלל מעורר בילדים או מבוגרים שלא השכילו, זלזול, וצחוק, כך עשו כל הבהמות לנביאי ישראל, היות ויותר קל לישון ולהנות מהנאות החושים מאשר לפתור משוואות דיפרנציאליות, או ללמוד פיזיקה, מתמטיקה, כימיה, אסטרונומיה או רפואה, מוסיקה או כל מדע אחר…. מהות אלהי ישראל – המחזיק בחכמה הכי עליונה ביקום, מהות מושכלת.

אם כך מה החרדה הגדולה בקרב הדיוטות מכל מחקר מדעי…במצב זה לעולם לא נבין ולא נשיג שום מושג ראשוני,

רב בני האדם מעדיפים חיי שקר על פני חיפוש האמת למרות שנועדו להבין,…

לכן נקראים כלנו בשלב ראשון "בהמה" = בן = כלב, היות ואין בנו שום יתרון, אין נשמה יתרה, היות ולא ממשנו אותה.

מדוע עלינו להרוג איש את רעהו, באיומים והפחדות, במלחמות טריטוריאליות, ובגניבת נכסים וקרקעות של אחרים במקום להתרכז במלחמות "טריטוריאליות על חכמה ובינה…. על ידע אמיתי" – שם נמצא מותר האדם

שם טמונה תורה…

המילה יתרון… מיתר (מוזיקה) יתר (אלכסון במשולש) תרו – באנגלית = אמת, יתר על כן, מותר וחובה על כל אדם ללמוד ולהתפתח…. להתיר את השקר בו הוא כלוא, קשורה והתר…. בכל מצב יכול אדם להיות קשור כאסיר עבד לבני אדם כמותו

אך מותר לו להתיר את הקשר היות וזהו שקר….

האמת כפי שהוכחנו נמצאת בעולם השכל, היות ובצלם אלהים נבראנו בדמת וצלם מושכל מסויים מהמושכל העליון,

על אדם חפשי להשתחרר מעבדות לחמר ולהפוך לעבד רוח אלוהית, זאת נמצאת בשכל (ולא בשום מקום אחר)

נג זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי, מֵרְשָׁעִים– עֹזְבֵי, תּוֹרָתֶךָ. נד זְמִרוֹת, הָיוּ-לִי חֻקֶּיךָ– בְּבֵית מְגוּרָי. נה זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהוָה; וָאֶשְׁמְרָה, תּוֹרָתֶךָ. (תהילים קיט)

ב אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל-הֵיכַל קָדְשְׁךָ, וְאוֹדֶה אֶת-שְׁמֶךָ— עַל-חַסְדְּךָ וְעַל- אֲמִתֶּךָ: כִּי-הִגְדַּלְתָּ עַל-כָּל-שִׁמְךָ, אִמְרָתֶךָ. וַתַּעֲנֵנִי; (תהילים קלח)

———

מיהו אם כך "אדם" ?

התשובה – כל איש וכל אשה,

כולנו נולדו בצלם ודמת אלהים, וכל אחד ואחת מבני אברהם יצחק ויעקב, נועדו לדעת את שמותיו של אלהי ישראל.

כל אדם יכול לעשות זאת בשפת אימו שם ד.נ.א מסביר לכל אחד ואחת מאין בא ולאן הולך

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים,

בראשית ברא אלהים את השפה, מאלף עד תיו "את" (זו השפה, אותיות העברית, אלף עד תיו) בעבור שיוכל לתקשר עם כל איש ואשה, עם כל אדם….

היות שנכתב, זכר ונקבה ברא אמת (אתם)

המילה אמת כבר אמרנו שייכת לאות ש, אות 21 מתוך כ"ב אותיות העברית, 21 × 21 = 441 = אמת

 "זכר ונקבה" = שמים (227 + 163 = 390 = זכר ונקבה = שמים)

בראשית ברא אלהים "את" (את = כל אותיות העברית) השמים….זכר ונקבה = ברכה וזקן

זקן הוא כל אדם (איש או אשה, כל אחד ואחת על פי שכלם…) זקן הוא כל מי שצבר חכמה לרב, כי בישישים חכמה…

היות וערבית ועברית שמות שמיות הן ידוע לחכמים כי בעברית – שפתו של אלהי ישראל, ובערבית זו המילה- שך = נער

אם כך חכמה משותפת היא לכל חכמי העולם ולא משנה מהי דתם או אמונתם

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ….

כאמור, אלהים העניק לנו חיים (חיים = סח) (החיים = חכמה) בכדי שנלמד להודות לו בידיעת שמו, בשפתו, וכיצד נודה לו ?

בכך שנלמד את שמותיו….רצונותיו, כפי שמצפה מאתנו, שהרי זו תכלית מציאותנו.

בשני ייצרים נבראנו, גוף ונשמה…יצר רע ויצר טוב,

מובן שגופנו בשר ודם כשאר החיות (בו נמצאות תאוות, עפר, יצר רע)

לעומתו, נשמה = השמים…

זו נשמת חיים – מבחינת מותר האדם מן הבהמה – יצר טוב

לבורא שמות (שהעניק לעצמו) וידועים לפחות עשרה – 10 שמות, עשר ספירות.

אלהינו מצפה מאתנו שנדע את שמותיו בעזרת 22 אותיות העברית (לפי ספר יצירה) להכיר עשר שמות ו כ"ב אותיות,

 10 +22 =  32 = לב, בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה…

מטרת מציאותינו כאן, על פני האדמה, בעולם הזה, היא ללמוד להשכיל את הבורא, ז"א ללמוד את שמותיו, לעבוד א"ת הבורא, ואת שמותיו…זו תכלית האדם הישראלי בעולם הזה.

כך יממש תכליתו

כיצד ברא אלהים את העולם ?

באמצעות השפה. לצורך העניין והעיון, הבריאה נאמרה בעברית. כך דיבר וכך אמר אלהים, בעברית.

לא תעבוד אלהים אחרים….

מכוון לכך שבני ישראל  השייכים לעם הנבחר של אלהי אברהם יצחק ויעקב, דוברי עברית, (אלו שנקראו בעבר – עברים)

עלינו לעבוד את אלהינו (ללמוד את שמותיו, על פי שפתו המיוחדת שנתן לנו – השפה העברית)

 ה  מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ;    עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
ו  יְהוָה לִי, לֹא אִירָא;    מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם

ברגע בו למדנו והתחברנו עם שמות האל ונעננו, אנו נמצאים מעבר לאיומים או להשפעות בני אדם בשר ודם,

ועוברים למרחב ההשפעה של הידע האלהי בשפה העברית, למדים את חקיה ומשמעותיה, אנו משתמשים במחשבה ובכלי חישוב חשבונות על פי רצון הבורא, ז"א נתונים להשפעת שכל עליון, וכך במרחב הספירות והשמות אנו מדברים עם בורא עולם ולא יראים מטיפוסים בשר ודם…

 מה = אדם = 45 

אילו קרא יהוה לאדם כפי שקרא "יעקב יעקב" או "משה משה"  ז"א אילו היה קורא "אדם אדם" היינו שוב מגיעים ל  90 מעלות בגלגל (רבע מהשלם, ארבע = רגע, האמת מתגלה בשבריר שניה, נצנוצי אמת…. מופיעים תוך רגע, במצב רגוע ללא יראת אדם, ללא פחד שבהמות אדם יבואו להרע לנו…כפי שקורה במציאות לצערנו.

רעב – לידע אלוהי נוסף…

צדיק = אות צ    צ = בגימטריה 90  

ואכן מוכיח העניין כיצד אדם וחוה הם אדם אדם, אדם וחוה = 45 + 25 = 70 שפות…הידע חולק לכל האומות על פני אדמה

הוא לא ימצא דווקא במקום מסויים, הידע חובק עולם… ידע וחכמה לעם הנבחר ניתן בשפה העברית….

לא לרוצחים ולא לגנבים ולא לשקרנים ולא לחמדנים…ולא למעלילי שקר

משמעות המקרא מקבלת תפנית חדשה ולא מעניינו להתעסק יותר עם אגו אנושי של אף טיפוס. כמו רב הכותל שמחליט

בשם אלהי ישראל למי מותר להתקרב ולאן….

(אל תספרו לו מי אמר זאת פן ישלח את מרצחיו גם לכאן….- עשו לי טובה, טובה = כ"ב

עשו זאת לעצמכם גם כן…למדו עברית

אין מה לחפש בין האבנים, כידוע מסתובבים שם שליחי רבנים וזורקים את הפתקים שלכם לפח, כי אין מקום בסדקים…

ומאין באה לנו העברית ?

מאברהם… העברי.

אביו של יצחק ושל ישמעאל… ובני קטורה, ופילגשים להם נתן מתנות. כיוון שאת כל אשר לו נתן ליצחק. 

(יצחק + יצחק = רי"ו)

וכבר רואים רמז למילה ירושלים, יר"ו שלם – היות יר"ו = 216, זה השלם במלואו,

היות חצי = 108   חצי + חצי = שלם, ז"א

108 + 108 = שלם (כל שלם מתחלק לשני חצאים) 108 = חק,  108 + 108 = יר"ו = שלם = 216

ושמרתם חקותי, חק = 108, שני חק = יר"ו זו שלמות (שמרתם את חקותי)

שתי דברות ראשונות מעשרת הדברות, מתארות את האל….ומכאן עלינו לדבק בו, באלהי ישראל, ולא לרדת מדרך הישר

כפי שקורא אלהים ליעקב (יעקב +יעקב = 364)

וכבר מבחינים במספר ימי השנה,

ז"א מכוונים אותנו ללמוד לספור, 1, 2 , 3 , 4 …. 7 … 49… 364  ועד אינסוף, חשבון, מחשבה… לדעת מהו מספר הימים בשנה, (ראה הסבר במאמר לוח השנה העברי, או קרא בספרי פרופ רחל אליאור)

כמו תרגיל ספירת העומר, בתם הפסח, או ההבנה של חשיבות הספרה 7  (נצח = פסח) ספירת ימי השבוע, השבת כל דבר ועניין למקומו…(ראה מצגת ומאמר – חידת הפירמידה ופסח)

סד"ר עצמ"ך = פד"ת

הכוונה לפדות את השכל האנושי….פדיון בכורות, ובכורו של הכתר היא ספירת חכמה…

ספירת העומר 7 × 7 = 49  שבעה שבועות תספור לך…

לאחר הפסח, היות ורק לאחר שניקה כל אדם את כליו, (אלו כלי השכל, אתם הוא לומד ובוחן) לאחר שרכש ידע בסיסי

(בכח האותיות העבריות והבנת עשר הספירות) רק אז נתנה לו התורה. קבלת התורה היא חוויה אישית ולא קולקטיבית…

וכפי שקורא אלהים למשה (משה + משה = 690 ) מכאן החלה "ברית החכמה" = 690

יציאת מצרים, זו תחילתו של עם ישראל,

העברית היא שפה שמית, שפה הקשורה לשמות האל.

העברית והערבית הן שפות שמיות, אברהם אבינו…אב לשני עמים לפחות, שהרי גם בהודו נקראים אנשי החכמה בראמן או ברהמן, וכבר שומעים את המילה אברהם בשפתם… ברהמן…בראמי אברהמי

היות והבורא ברא את כל העולם ואת כל האומות והעמים השונים…לכל עם ועם נתן את חלקו בשפה שמתאימה להם ולתרבותם. ועדיין, העם הנבחר על ידי אלהי ישראל – יודע (או צריך לדעת) את שמות האל (הבורא) בעברית.

רק כך יעבוד את אלוהי ישראל. ולא ירא מבני אדם, בשר ודם.

" כי לא בשר הוא" ז"א לא מדובר כאן בחיי גוף… לא מדובר בנו בגופנו או בהיותנו הפיזית

מדובר בשימושי שפה לפיתוח המחשבה ולא בכדי לפאר את עצמנו אלא בכדי לגלות את מושכליו של המושכל העליון…

 יְהוָה לִי, בְּעֹזְרָי;    וַאֲנִי, אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.
ח  טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה–    מִבְּטֹחַ, בָּאָדָם.
ט  טוֹב, לַחֲסוֹת בַּיהוָה–    מִבְּטֹחַ, בִּנְדִיבִים.
י  כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי;    בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.
יא  סַבּוּנִי גַם-סְבָבוּנִי;    בְּשֵׁם יְהוָה, כִּי אֲמִילַם.
יב  סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים–    דֹּעֲכוּ, כְּאֵשׁ קוֹצִים;
בְּשֵׁם יְהוָה,    כִּי אֲמִילַם.

אור השכל

חלק ה עניין ה

כבר זכרנו שכל גדר הוא מכוון מהגודר וכאשר הוא מכוון אל תועלתו והתועלת מגיע בשמירת הגדר ובהיותו מכוון כראוי,

כן הנזק מגיע בהעדר תועלתו המכוונת.

הבא נחפש את שמות האל במקרא (ולהלן רשימה חלקית)

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:  בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים

לְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.

(דור עשירי – נח)   וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ…..

ולפי דברי נח עצמו  –  יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם;  וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם;

מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ, לִלְשֹׁנוֹ–לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.

וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים.

וַיְחִי-שֵׁם, דור 11

אַרְפַּכְשָׁד       12

שָׁלַח             13

עֵבֶר            14

פָּלֶג            15

רְעוּ              16

שְׂרוּג.         17

נָחוֹר          18

תָּרַח          19

אַבְרָם,    20

יצחק        21

יעקב        22    כ"ב   וגם כ"ב אתפאר (ספירת תפארת)

נחזור לאברם – דור 20  (אות ר)

וַיּאמֶר י הוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

  וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם,..קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה.  וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה. וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.

הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

  הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה,   וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה (דר רביעי בטורי אותיות העברית = 444= דמת)

וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה

וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים–לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.

אֲנִי-אֵל שַׁדַּי  וַיְכַל, לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים, מֵעַל אַבְרָהָם

וַיִּקְרָא-שָׁם–בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם

יעקב

וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה;

וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן… וַיַּצֶּב-שָׁם, מִזְבֵּחַ  וַיִּקְרָא-לוֹ–אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי,   וַיַּעַל מֵעָלָיו, אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.

משה

וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.  ב וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ–מִתּוֹךְ הַסְּנֶה;

וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה–וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי

משה + משה = 690 (ברית החכמה)

וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב

וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ–אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי,

וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.  ט וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם,

לֹחֲצִים אֹתָם.  י וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹהִים,

מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם

וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ

וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם 

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר  דֹּר.

וְעַתָּה נֵלְכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.

וְהָיָה, אִם-לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ, וְלֹא יִשְׁמְעוּ, לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן–וְהֶאֱמִינוּ, לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן.

"את הראשון" בשם יהוה זו האות י (יוד) ואילו "את האחרון" בשם יהוה זו האות ה (הא) לאחר שלמד אברהם (א – ת) לימד משה את שמות האל, יוד הא = יהוה

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר—

הֲלֹא אָנֹכִי, יְהוָה.  יב וְעַתָּה, לֵךְ; וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם-פִּיךָ, וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר.

כז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַהֲרֹן, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה; וַיֵּלֶךְ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים–וַיִּשַּׁק-לוֹ.  כח וַיַּגֵּד מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן,

אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ, וְאֵת כָּל-הָאֹתֹת, אֲשֶׁר צִוָּהוּ.  כט וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ל וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן–אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה; וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת, לְעֵינֵי הָעָם

כֹּה-אָמַר יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר

א וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.

  {ס}  ב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.

ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב–בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.

הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן–דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד.

ד וְהִפְלָה יְהוָה–בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם; וְלֹא יָמוּת מִכָּל-לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּבָר.

וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים,

וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם 

(חמשים = 398 = ב ש כ מ ל ו  = ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד)

וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה.

כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה–לִפְנֵי, הָעָם. 

כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ. 

 

ולהלן רשימה חלקית של שמות האל

אֱלֹהִים

יָּהּ

יְהוָה

יְהוָה הוֹיָה

אֵל עֶלְיוֹן

אֵל שַׁדָּי

אֶהְיֶה

אהיה אשר אהיה

יְהוָה אֱלֹהֵי שֵׁם

זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר  דֹּר

יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים

אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים

אָנֹכִי

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב

אָנֹכִי, יְהוָה

וְאָנֹכִי אֶהְיֶה

אֲנִי יְהוָה

אֵל

אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

יהוָה אֱלֹהֵינוּ

אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ

 

לפי גדול משוררי ישראל, דוד המלך, ששלט בשפה העברית על בוריה, השפה היא הארץ המובטחת – ארץ החכמה,

וידיעת השם בשפה העברית, לפי ספר תהילים

  לֹא-אָמוּת כִּי-אֶחְיֶה;    וַאֲסַפֵּר, מַעֲשֵׂי יָהּ.

יט  פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק;    אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ.
כ  זֶה-הַשַּׁעַר לַיהוָה;    צַדִּיקִים, יָבֹאוּ בוֹ.

אם כן, י"ה הוא השער לשם יהוה, שמות הבורא, המושכל הראשון לפי ספר יצירה …

י"ה שם ראשון

יה"וה שם שני

ואם נסתפק לרגע בשני שמות אלו, כבר נבחין כיצד שמו השני הוא גם שמו הראשון על משקל

י"ה = יוד הא = 26

יהוה = 26

השער = עשרה (השער ליהוה) עשרה ליהוה (רמז לעשר הספירות – השמות על פי ספר יצירה)

יהוה + עשרה + חמשה + ששה + חמשה = 26 + 10 + 5 + 6 + 5 = בכל

וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת–אַבְרָהָם, בַּכֹּל,

הבא ננסה להבין מה מתרחש בתחילת הדרך, בניצן הראשון, בתחילת גיבושו של עם ישראל,

ההבטחה שנתן יהוה לאברהם…(אברהם = ברא אדם) ומשמעות אדם כאמור איש ואשה

יהוה ברך את אברהם בכל

בכל = כ"ב + ל  מילים אחרות, למד כ"ב, זו תחילת ידיעת אותיות העברית ותהליך לימוד השפה העברית,

שהרי נאמר לו 400 שנה יענו אותם… מילים אחרות, אברהם לצורך העניין מייצג – אלף

ואילו 400 = בגימטריה זו האות האחרונה תיו, זוהי כל מצרים, תהליך לימוד כ"ב אותיות העברית,

כלי המחשבה בעזרתם ניתן ללמוד (אם לא סוטים מהמטרה) את שמות האל…

ומי אוהב ללמוד ברצינות בכל מקרה ? עד כמה משתעממים ילדים בבית ספר, עד כמה לא סובלים הם שעורי בית…

חשבון או לשון, ואם הזכרנו אלף בית, ראה כמה קשה להגיע לאות גמל אפילו..

גמל = חכמה

שלא לדבר על דלת … הכניסה, השער ליהוה…

או להתקדם לעבר האות ה"א לדעת כתיבה נכונה ללא שגיאות, כהתחלה…שלא לדבר על יכולת ריכוז והבנה מהי מטרת

השפה העברית מלכתחילה, מהיום בו נתנה לעם הנבחר (המקורי) איזו עבודה קשה וממושכת…לכל אדם בוגר אפילו,

ללמוד כ"ב אותיות מאלף עד תיו…

אברהם הראשון שנאמר לו כי ממנו יצא עם…עמים…אב המון גויים….

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וכו…אל הארץ אשר אראך… ומה היא הארץ… לארץ החכמה ניתן להיכנס לא בצורה פיזית, אלא אך ורק מתוך ידיעת העברית. דיבור, כתב, קריאה נכונה.

השפה נועדה לפיתוח החשיבה ולשמש אמצעי להבנת המושכל הראשון –  שמו של אלהי ישראל

רק אז יקרא אדם בצלם ודמת אלהים.

אלו לפי עניות דעתי תמצית הרעיונות עליהם שוחחנו במפגש האחרון