" תופעה מדהימה, מסתורית ואמיתית, מתרחשת בחדשי הקיץ, בשדות החקלאיים בעולם ובעיקר באנגליה באזור STONEHENGE. "מעגלי חטה" CROP CIRCLES נחקרים ארבעים שנים באופן מדעי. האם נוצרו מכוח טבעי או על טבעי? האם זו עדות מופלאה של יצור תבוני על אנושי, שמגיעה לכדור הארץ ?" להמשך       לחץ כאן למאמרים בקבלה לחץ כאן

הירשמו לדיוור

שם מלא
אי   מייל

חידת הפירמידה

למאמרים נוספים בקבלה לחץ כאן

1. מבוא

הפירמידות שבמצרים מעסיקות חוקרים רבים מזה מאות שנים. הדבר קשור לא רק לגודלן המרשים, ליופיין עוצר הנשימה או לחשיבותן ההיסטורית. העניין הרב בפירמידות נובע במידה רבה מאופיין החידתי: על אף המחקר הענף שנערך אודותיהן, שאלות רבות עדיין לא זכו למענה מספק. נושאים דוגמת אופן תכנון ובניית הפירמידות, מטרתן ושימושן המדויק נותרים עד היום בגדר תעלומה.

במאמר זה אחשוף ממצאים המסייעים, לדעתי, להבהרת אחת השאלות המעניינות ביותר בנושא: מהו האופן בו נקבעו מימדיהן המדויקים של הפירמידות. אבקש להציע הסבר חדשני לשאלת מימדיה של אחת הפירמידות החשובות והמפורסמות ביותר – פירמידת ח'ופו, "הפירמידה הענקית" שבאזור גיזה.

במחקרי בחנתי את מימדיה של הפירמידה (אורך ורוחב הבסיס, אורך הפאה וגובה המבנה) ואת חלוקתה לחדרים פנימיים. לטענתי, מימדים אלה מבוססים על חלוקת היקפו של מעגל בעל רדיוס של 120 מטרים לשבעה חלקים שווים.

2. הדגמה

על מנת להבהיר את הדבר, אראה כיצד מתבצעת החלוקה, ובאיזה אופן היא תואמת את מימדי הפירמידה.

א. מימדים חיצוניים

1. חלוקת המעגל

ראשית, נחלק היקף מעגל בעל רדיוס של 120 מ' לשבעה חלקים שווים. את סימני החלוקה נכנה "קודקודים". נמספר אותם מ-1 עד 7.

image

image

2. חיבור קודקודים ראשוני

 

נחבר את הקודקודים 1, 3 ו-6 זה לזה, כך שייצרו משולש. מאחר ורדיוס המעגל הוא 120 מ', אורך בסיס המשולש המתקבל הוא 233.92 מ', גובהו 146.7  מ' ואורך צלעו 187.64 מ'. גודל הזוית הצידית הוא 51.428 מעלות.

image

מימדים אלה זהים למימדי הפירמידה שבגיזה. אנו רואים באופן ברור כי מימדי הפירמידה נגזרו מהחלוקה שתיארנו.

ב. מימדים פנימיים

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף בהיווכחנו כי החלוקה תואמת גם את מימדיה הפנימיים של הפירמידה.

3. יצירת מטריצה

נחבר זה לזה את כל הקודקודים שאינם סמוכים.  הדבר יוצר מערך ישרים. נכנה אותו "מטריצת חלוקת המעגל ל-7":

image

ניכר כי המבנה הפנימי של הפירמידה נגזר במידה רבה ממבנים גיאומטריים שונים המצויים במטריצה:

 image

תמונה עליונה:

למשל, התעלות אשר נחצבו מחדר המלכה (הממוקם במרכז המעגל) נחצבו לאורך קו המחבר את מרכז המעגל עם קודקודים מס' 2 ו– 7.  גם הזוית בה נחצבו –  38.6 מעלות – תואמת את החלוקה שהצענו. הגלריה הגדולה המובילה לחדר המלך בנויה לאורך הקו המחבר את קודקוד מס' 3 עם קודקוד מס' 7[1].

כלומר, לא רק מימדיה החיצונים של הפירמידה תואמים צורות גיאומטריות הנובעות מחלוקת המעגל שהצעתי, אלא אף מבנה הפנימי. לדעתי, האפשרות כי מדובר בצירוף מקרים בלבד הינה בלתי סבירה. ממצאי מעידים על כך שהחלוקה הנחתה את מתכנני הפירמידה באופן מודע

ג. חשיבות החלוקה בתרבות מצרים העתיקה  

 

מעניין לראות כי מטריצת חלוקת המעגל ל-7 אינה קשורה רק למבנה הפירמידות, אלא אף תואמת מבנים גיאומטריים המאפיינים כמה מיצירות האמנות החשובות ביותר בתרבות מצרים העתיקה.

 19 הקרניים

צורת החלוקה ל- 19 קרניים מופיעה בתבליטים מימי אחנתון ונפרטיטי ( 1334-1351 BC) ונחשבת לדפוס חשוב ומשמעותי באמנות מצרים העתיקה:

image

image

להלן, ניתן לראות בבירור כי 19 הקרניים הן מבנה גיאומטרי הנובע מהמטריצה. מקורן בחיבור קודקוד מס' 1 לכל נקודת מפגש הנוצרת בין הישרים המחברים את הקודקודים:

 כתר נפרטיטי והספינקס

 ניתן להצביע גם על קשר אפשרי בין צורותיהם הגיאומטריות של כתר נפרטיטי והספינקס לנקודות שעל המטריצה:

image

image

 

3. סיכום

                       

במאמר זה הצעתי פתרון לחידת מימדיה של פירמידת ח'ופו בגיזה, בהראותי כי הם מבוססים על חלוקת מעגל בעל רדיוס של 120 מטרים ל-7 חלקים שווים. כן הצבעתי על עדויות למקומה המרכזי של חלוקה זו באמנות מצרים העתיקה. כמובן שתגליות מרתקות אלה מעלות שאלות נוספות – מאין קיבלה החלוקה את חשיבותה עבור המצרים, מה היו משמעויותיה השונות עבורם, ומדוע בחרו מתכנני הפירמידה להתבסס דווקא עליה? אבקש לענות על כך במאמרים עתידיים.

 לקריאת המאמר המורחב המשך לכאן.

 image

image


[1] ראוי לציין כי תעלות פנימיות אחרות בפירמידה תואמות חלוקות גיאומטריות אחרות, מורכבות יותר, להן לא נתייחס במאמר

זה.